לימודי מדעי המדינה והיסטוריה כללית

אנשים רבים אשר מוצאים עניין בתחום מדעי המדינה, מתעניינים גם בהיסטוריה, כמו כן אדם העוסק במחקר מדיני, מן הראוי שיהיה בקיא בהיסטוריה של מדינות העולם השונות. מכאן שלימודי מדעי המדינה והיסטוריה כללית מהווים שילוב מתבקש ובעל יתרונות ברורים. מדעי המדינה, מהווים תחום לימודים העוסק בעיקר בחקר התנהגות חברתית, פוליטית ומדינית של מדינות, משטרים אזרחים ומנהיגים. לימודי היסטוריה עוסקים בתיאור העבר ובשחזור ותיאור קורות האנושות מראשית הציביליזציה.

תוכן הלימודים
תואר ראשון במדעי המדינה והיסטוריה כללית הינו תואר עשיר ומעניין מאוד המערב לימודים של מדעי הרוח ומדעי החברה. לימודים מדעי המדינה מתעמקים בתחומי מחקר ולימוד שונים ומגוונים, לדוגמה: פוליטיקה השוואתית, כלכלה פוליטית, פסיכולוגיה פוליטית ועוד. לימודי מדעי המדינה נוגעים באספקטים רבים הקשורים למדינה: מבנה המדינה ומוסדותיה, שיטת הממשל הנהוגה, שיטת המשפט הנהוגה, הציבור במדינה על קבוצותיו ותתי הקבוצות שבו, תרבות הרוב ותרבויות המיעוטים, המדינאים והפוליטיקאים, קבוצות האינטרס באוכלוסיה ובפוליטיקה, אנשי התקשורת ועמדתם, המצב הביטחוני במדינה, מצב יחסי החוץ ועוד.

תואר ראשון במדע המדינה כולל קורסים רבים ומגוונים, ביניהם: מנהל ציבורי, ממשל ופוליטיקה, פוליטיקה ואמצעי התקשורת, מחשבה פוליטית, המשטר בישראל, משפט חוקתי ופוליטיקה, יחסים בינלאומיים, הפוליטיקה האמריקאית, ניהול, מפלגות ומערכות מפלגתיות באירופה, פוליטיקה בת זמננו, מחשבה מדינית מודרנית, פוליטיקה השוואתית, מוסדות ותהליכים, מחשבה מדינית בת זממנו, תולדות המחשבה המדינית, מדיניות ציבורית, סטטיסטיקה ושיטות מחקר במדע המדינה ועוד.

לימודי היסטוריה מכשירים את הסטודנטים להיות היסטוריונים וחוקרים. לימודי היסטוריה חושפים את הסטודנטים למגוון קורסים רחב היקף, כדוגמת: תרבות המערב, אירופה במאה ה- 19, היסטוריה פוליטית, היסטוריה תחיקתית, היסטוריה תרבותית, היסטוריה דתית, העת העתיקה, העת החדשה המוקדמת, העת החדישה, אפריקה בעת החדישה, תולדות האסלאם, לימודי מזרח תיכון, המהפכה הצרפתית, ארה"ב בעידן המודרני, מלחמת העולם השנייה, דיקטטורה ודמוקרטיה, נאציזם, קדושים וקדושות, דת וחברה ביוון הקדומה, תולדות הנצרות, לימודי סין, קולנוע וקולוניאליזם, תולדות הנצרות, האימפריאליזם הרומי ועוד.

מטרת ההיסטוריונים הינה לחקור, לעקוב לתעד ולמפות את ההתרחשויות ואירועים מרכזיים בתולדות האנושות, מטרה זו מושגת על די חקר כתבים עתיקים ושילוב אמצעי מחקר נוספים.

לימודי תואר ראשון בהיסטוריה כללית מחולקים ככלל לארבע תקופות עיקריות: העת העתיקה, ימי הביניים, העת החדשה המוקדמת והעת החדישה.

תעודת סיום ואפשרויות לתארים מתקדמים
לימודי היסטוריה כללית ומדעי המדינה אורכים כ-3 שנים. בתום לימודים אלו יקבלו הבוגרים תעודת B.A במדעי המדינה והיסטוריה כללית. אם יחפצו בכך יוכלו הבוגרים להמשיך ללימודי תואר שני במגוון התמחויות בהיסטוריה או ללימודי תואר שני במדעי המדינה.

 אם בוגר החוג להיסטוריה מעוניין לפנות להוראת היסטוריה במשרד החינוך. תהיה מוטלת עליו החובה להשלים לימודים לקבלת תעודת הוראה.

השתלבות במשק
בוגרי תואר ראשון במדעי המדינה יכולים לשמש כיועצים לפוליטיקאים או כעוזרי פוליטיקאים, עוד יוכלו הבוגרים להשתלב במנהל ציבורי ובמנהל הפרטי או להתחיל לפתח קריירה פוליטית עצמאית. הבוגרים יוכלו להשתלב במוסדות רבים כגון: משרד החוץ, מערכת הביטחון, משרדי ממשלה שונים, מפלגות ציבוריות ועוד.

אלו המעוניינים לעבוד כהיסטוריונים ימשיכו את דרכם באקדמיה ויבססו מעמדם כחוקרים.

תנאי הקבלה משתנים ממוסד למוסד כאשר חלק מהמוסדות דורשים וּמחייבים במבחן הפסיכומטרי ואף מגדירים ציון משוקלל (בדרך כלל מדובר בחישוב ייחודי למוסד הלימודים, המהווה שילוב של ממוצע הבגרויות עם הציון בבחינה הפסיכומטרית על חלקיה השונים) כתנאי לקבלה וחלקם לא דורשים כלל מבחן פסיכומטרי. על כן אנו ממליצים לבחון את מוסדות הלימוד השונים ואת דרישותיהם ולפעול בהתאם לאלו על מנת לשפר את סיכויי קבלתכם.

תנאי קבלה - לימודי מדעי המדינה והיסטוריה:
לימודי מדע המדינה והיסטוריה כללית - פסיכומטרי:
ציון הפסיכומטרי הנדרש לשם קבלה למסלול לימודי היסטוריה ומדעי המדינה משתנה ממוסד לימודים אחד לאחר, ותלוי במידה רבה גם בממוצע הבגרות של המועמד. על מנת לדעת מהו הציון הדרוש, יש לפנות ישירות למוסד הלימודים הרלוונטי ולבדוק.