לימודי מדעי המדינה יחב"ל ופסיכולוגיה
מדעי המדינה, זהו תחום לימודים החוקר את הפוליטיקה על היבטיה השונים ועוסק הן ביחסים בתוך המדינה והן ביחסים בינלאומיים. יחסים בין לאומיים מהווים ענף אקדמי בתוך הפקולטה למדעי המדינה, אך קשורים גם בתחומים אחרים כגון: היסטוריה, ממשל ופוליטיקה, מדעי החברה, משפטים, מדעי הרוח וכדומה. פסיכולוגיה, תחום השונה במהותו מהתחומים הללו, עוסקת בחקר נפשם והתנהגותם של בני אדם ובעלי חיים ובטיפול בנפש האדם.
תוכן הלימודים
מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים הינם תחומים השייכים לפקולטה למדעי החברה אשר במובן מסוים משלימים האחד את השני. תחום מדעי המדינה עוסק בעיקר בחקר התנהגות חברתית, פוליטית ומדינית של מדינות, משטרים אזרחים ומנהיגים. יחסים בינלאומיים (יחב"ל) זהו תחום אשר, כשמו כן הוא, עוסק בניתוח היחסים בין מדינות וממשלים שונים ברחבי עולם תוך התמקדות בניתוח התנהלותן של מערכות בינלאומיות, ממשלות ברחבי העולם, ארגונים בינלאומיים ועוד.
לימודי מדעי המדינה עוסקים בפוליטיקה השוואתית, כלכלה פוליטית, פסיכולוגיה פוליטית ועוד. לימודי מדעי המדינה נוגעים באספקטים רבים הקשורים למדינה: מבנה המדינה ומוסדותיה, שיטת הממשל הנהוגה, שיטת המשפט הנהוגה, הציבור במדינה על קבוצותיו ותתי הקבוצות שבו, תרבות הרוב ותרבויות המיעוטים, המדינאים והפוליטיקאים, קבוצות האינטרס באוכלוסיה ובפוליטיקה, אנשי התקשורת ועמדתם, המצב הביטחוני במדינה, מצב יחסי החוץ ועוד.
תואר ראשון במדע המדינה כולל קורסים כגון: מנהל ציבורי, ממשל ופוליטיקה, פוליטיקה ואמצעי התקשורת, מחשבה פוליטית, המשטר בישראל, משפט חוקתי ופוליטיקה, יחסים בינלאומיים, הפוליטיקה האמריקאית, ניהול, מפלגות ומערכות מפלגתיות באירופה, פוליטיקה בת זמננו, מחשבה מדינית מודרנית, פוליטיקה השוואתית, מוסדות ותהליכים, מחשבה מדינית בת זממנו, תולדות המחשבה המדינית, מדיניות ציבורית, סטטיסטיקה ושיטות מחקר במדע המדינה ועוד.
לימודי יחסים בין לאומיים כוללים סקירה וניתוח של היחסים, אשר היו קיימים בעבר וקיימים היום, בין מדינות העולם. לימודי יחב"ל מקנים לסטודנטים ידע והבנה במגוון תחומים הנוגעים למדינה ולפוליטיקה בארץ ובעולם במימדים המעשיים והפרקטיים.
תואר ראשון ביחסים בין לאומיים מורכב מקורסים כגון: ממשל, פוליטיקה, מנהל, משאבי אנוש, ביורוקרטיה, ניתוח מערכות פוליטיות ברחבי העולם, התנהגות פוליטית, חקר המלחמה ושלום, מפלגות, עיצוב מדיניות חוץ, מדיניות ציבורית, כלכלה פוליטית, ביקורת ציבורית, התנהגות ארגונית, יחסים בינלאומיים, אסטרטגיה מדינית, בטחון לאומי, היסטוריה בינלאומית, מערכות בינלאומיות, דיפלומטיה, משא ומתן, היסטוריה אינטלקטואלית, מוסר ופוליטיקה, תיאוריה דמוקרטית, המשטר בישראל, הזיקה בין פוליטיקה לתחומי המחשוב ומערכות המידע, פוליטיקה ואמצעי התקשורת, משפט חוקתי ופוליטיקה, לימודים במדיניות חוץ ודיפלומטיה, לימודי ביטחון, כלכלה פוליטית בינלאומית, משפט בינלאומי ועוד.
לימודי פסיכולוגיה מקנים לסטודנטים ידע רחב בתיאוריה ובמחקר העדכני של הפסיכולוגיה על תחומיה השונים. הפסיכולוגים שואפים להתחקות אחר החוקיות אשר קיימת בהתנהגותם של בני האדם זאת בכדי להכיר ולהבין כיצד ניתן לטפל בבעיות ההתנהגותיות של האדם ובכדי לחזות את התפתחותן. במסגרת לימודי פסיכולוגיה יכירו הסטודנטים מושגים בסיסיים ומרכזיים מעולם הפסיכולוגיה, הם יתנסו במחקר בתחום וילמדו להכיר את הכלים המדעיים המשמשים את הפסיכולוגים במחקר ובטיפול.
בתחום הפסיכולוגיה ישתתפו הסטודנטים בקורסים כדוגמת: מבוא לפסיכולוגיה, פסיכולוגיה חברתית, היסודות הפיזיולוגיים של ההתנהגות, נוירו פסיכולוגיה, מדעי ההתנהגות, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה קוגניטיבית, מבחנים פסיכולוגים, פסיכולוגיה של המינים, פסיכולוגיה של התפיסה, פסיכולוגיה של הלמידה, פסיכולוגיה של השפה, פסיכולוגיה ומשפט, פסיכולוגיה בין תרבותית ועוד.
חשוב לציין כי בישראל, פסיכולוג מוסמך הינו בוגר תואר ראשון אשר המשיך דרכו ללימודי תואר שני ובתומם עבר התמחות בת 4 שנים, רק בסיום מסלול ארוך זה יכול הבוגר להירשם ב"פנקס הפסיכולוגים" ולעבוד כפסיכולוג לכל דבר.
תעודת סיום ואפשרויות לתארים מתקדמים
לימודי פסיכולוגיה, יחב"ל ומדעי המדינה אורכים כ-3 שנים. בתום לימודים אלו יזכה הבוגר לתואר ראשון B.A בפסיכולוגיה, מדע המדינה ויחב"ל. כאמור, על מנת להשתלב בשוק העבודה כפסיכולוג על הבוגר להשלים לימודי תואר שני (M.A) וכן התמחות באותו תחום. לימודי תואר שני מכשירים את הבוגר להיות פסיכולוג בהיבט הטיפולי\קליני והמחקרי או בהיבט המחקרי בלבד. כיום ניתן להשלים תואר שני בתחומים הבאים: פסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה חינוכית, פסיכולוגיה קלינית של הילד, פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה קונטיבית, פסיכו-ביולוגיה, פסיכולוגיה ארגונית, פסיכולוגיה תעסוקתית ונוירו פסיכולוגיה.
כמובן שאם יחפוץ יוכל הבוגר ללמוד תואר שני במדעי המדינה, יחב"ל, פוליטיקה או דיפלומטיה.
השתלבות במשק
בוגרי תואר ראשון בפסיכולוגיה, מדעי המדינה ויחב"ל יכולים לשמש כיועצים לפוליטיקאים או כעוזרי פוליטיקאים תוך השתלבות במנהל הציבורי ובמנהל הפרטי או להתחיל לפתח קריירה פוליטית עצמאית. הבוגרים יוכלו להשתלב במוסדות רבים כגון: משרד החוץ, מערכת הביטחון, מפלגות ציבוריות ועוד.
עוד יוכלו הבוגרים לעבוד כיועצים או מנהלים בחברות כוח אדם וחברות השמה ובמחלקות של משאבי אנוש בחברות פרטיות, ציבוריות ובעסקים שונים. או לחילופין לעבוד כמדריכים או כמטפלים (לא מקצועיים) במוסדות שונים כגון גני ילדים, מוסדות שונים לבני נוער, מוסדות שיקומיים, בתי חולים לחולי נפש ועוד.
תנאי קבלה
תנאי הקבלה משתנים ממוסד למוסד כאשר חלק מהמוסדות דורשים וּמחייבים במבחן הפסיכומטרי ואף מגדירים ציון משוקלל (בדרך כלל מדובר בחישוב ייחודי למוסד הלימודים, המהווה שילוב של ממוצע הבגרויות עם הציון בבחינה הפסיכומטרית על חלקיה השונים) כתנאי לקבלה וחלקם לא דורשים כלל מבחן פסיכומטרי. על כן אנו ממליצים לבחון את מוסדות הלימוד השונים ואת דרישותיהם ולפעול בהתאם לאלו על מנת לשפר את סיכויי קבלתכם. |
