לימודי בלשנות

קיימת הבחנה מרכזית בין בלשנות מסורתית העוסקת בחקר ההיסטוריה של השפה והתפתחותה לאורך זמן, תוך חיפוש קשרים "משפחתיים" בין שפות ואשר הינה דיאכרונית ונורמטיבית השואפת לקבוע נורמות לשימוש נכון בשפה, לבין בלשנות מודרנית, המתמקדת בניתוח שפה בנקודת זמן נתונה, תוך חיפוש החוקיות הפנימית לשפה בכל רגע ורגע והינה סינכרונית ותיאורית - היא מניחה שאין זה מתפקידו של החוקר לקבוע נורמות, אלא לתאר ולהבין את העובדות הקיימות. שתי אלה ממשיכות להתקיים כיום זו לצד זו.

מידע נוסף על לימודי בלשנות
תואר ראשון בבלשנות הוא תלת שנתי ובמסגרתו ייחשפו הסטודנטים לתיאוריות המציעות הסברים לתופעות לשוניות ואשר מבוססות על הנחת יסוד, לפיה שפות אנוש, מצייתות לעקרונות אוניברסליים. לימודי בלשנות מקנים לסטודנטים רקע, הבנה ויכולת ניתוח של מבנה הלשון, תוך לימוד של מספר מערכות לשון מתקופות שונות. לימודים אלה כוללים את העקרונות והשיטות המדעיים של מחקר הלשון, תאור המערכות הלשוניות, התפתחותן והשוואתן זו לזו. על מנת להתקבל ללימודי תואר ראשון בבלשנות יש לעמוד בתנאים הבאים (הערכה בלבד): תעודת בגרות בציון 90 ומעלה; ציון פסיכומטרי 450 ומעלה (יצוין כי תנאי הקבלה שונים ממוסד למוסד ומשנה לשנה, ובאחריותכם לבדוק תנאי קבלה מול מוסדות לימודים שונים).

לימודי תואר ראשון בבלשנות - מטרות ותכנים
פונטיקה: חקר הצלילים המופיעים בשפות דיבור אנושיות, והאופן בו בני האדם מפיקים אותם; מורפולוגיה: חקר המבנה הפנימי של מילים, אופן נטייתן,תכונותיהן, צירופי מילים; חקר השיח (Discourse Analysis): חקר הכללים המאפשרים השתלבות משפטים בטקסט ארוך בעל משמעות, והכללים באמצעותם מנהלים בני אדם דו שיח; פונולוגיה : חקר חוקי השפה המגדירים מהם הצלילים, כיצד הם מקודדים משמעות, וכיצד הם מצטרפים זה לזה ליצירת מבעים; פסיכובלשנות: חקר התהליכים הפסיכולוגיים המעורבים בשימוש בשפה אצל מבוגרים ואצל ילדים: רכישת שפה, דו לשוניות, עיבוד והפקה, תורת הסגנון; נוירובלשנות: חקר עיבוד השפה במוח, הבנת ההשפעה של פגיעות מוחיות על כישורי שפה, וכדומה; תחביר (Syntax): חקר המבנה של משפטים, והכללים שלפיהם מילים מצטרפות ליצירת משפטים קבילים בשפה; אטימולוגיה: חקר מקורן של המילים בשפה, השינויים שעברו עליהן והשאלתן משפה לשפה; סמנטיקה: חקר המשמעות המילולית של מילים ומשפטים (סמנטיקה לקסיקלית), או תיאור המשפטים בשפה ומשמעותם בכלים לוגיים (סמנטיקה פורמלית); פרגמטיקה: השפה ככלי לתקשורת בין בני אדם, תוך בחינת הפער בין משמעותן המילולית של מילים, למשמעותן ופרשנותם בפועל; בלשנות היסטורית: חקר התפתחותן של שפות לאורך הדורות, שחזור שפות עתיקות, שחזור שלבים מוקדמים של שפות מדוברות, מיון השפות למשפחות על פי מוצאן, חקר הקשר בין ההיסטוריה של עמים להתפתחות שפותיהם לאורך הדורות; נוירולינגוויסטיקה; סוציולינגוויסטיקה; קריאה ואוריינות; אבולוציה של השפה: חקר ראשית השפה והתפתחות השימוש בה במין האנושי, תוך התייחסות לגנטיקה ויתרון אבולציוני; פילולוגיה: חקר של טקסטים כתובים ושל ההיסטוריה שלהם, שחזור גרסאות קודמות שלהם, תארוך טקסטים לפי השפה והסגנון הלשוני המשמשים בהם, השוואות בין טקסטים מבחינה לשונית; בלשנות חישובית: שימוש בכלים מתמטיים-סטטיסטיים ובאלגוריתמים ממדעי המחשב לטובת מחקר שפה ולצורך פיתוח כלים ממוחשבים כגון תרגום אוטומטי, כלים לאחזור מידע וכדומה.

אפשרויות תעסוקה - בוגרי לימודי בלשנות
עם סיום לימודי בלשנות יוכלו הבוגרים לבחור בין כמה כיווני התפתחות; כך, יוכלו הבוגרים להמשיך במסלולי לימודים לתארים מתקדמים בבלשנות, או במסלולי לימודים מתחומים שונים בהם לימודי הבלשנות יוצרים יתרון, כגון: תחום הבינה המלאכותית, הוראת שפות, תקשורת / קלינאות תקשורת, תרגום, ספרות ועוד. כמו כן יוכלו הבוגרים לעסוק במחקר והוראה באוניברסיטאות, בהוראה בבתי ספר וכן יוכלו לשמש כעורכים לשוניים של ספרים / עיתונים / מגזינים / מאמרים וכתבי עת.

תנאי קבלה - לימודי בלשנות:
לימודי בלשנות - פסיכומטרי:
ציון הפסיכומטרי הנדרש לשם קבלה למסלול לימודי בלשנות משתנה ממוסד לימודים אחד לאחר, ותלוי במידה רבה גם בממוצע הבגרות של המועמד. על מנת לדעת מהו הציון הדרוש, יש לפנות ישירות למוסד הלימודים הרלוונטי ולבדוק.