לימודי תואר שני הם לימודים רחבי היקף השואפים להכשיר את הסטודנטים ולהעמיק את ידיעותיהם בתחום בו הם מתעניינים ו/או אשר בו הם עוסקים או שואפים לעסוק. הסטודנטים לתואר שני ירכשו הבנה וידע עדכני ומודרני בתחומי הלימוד, יתעמקו ויחקרו סוגיות מרתקות וממוקדות, יעסקו ביישום תיאוריות ויתנסו בפרקטיקות שונות (רוב מסלולי הלימודים לתואר שני משלבים בין לימודים עיוניים להתנסות מעשית), ירכשו כלים ומיומנויות נחוצים - כגון יכולת ניתוח ותכנון מערכות ופרוייקטים, יכולת קבלת החלטות ופתרון בעיות, שיטות מחקר וטכניקות אבחון תופעות - שיהפכו אותם לאנשי מקצוע מבוקשים שיוכלו להשתלב במשרות מפתח בכירות בעולם העסקים, התעשייה, המחקר ו/או האקדמיה, בהתאם לתחום השכלתם.
בעוד שבעבר לא הרבה מיהרו להמשיך לקראת לימודי תואר שני, כיום הפכו לימודי תואר שני ללימודים נפוצים ומבוקשים. בעקבות המהפיכה שעבר העולם האקדמי בישראל ובזכות המכללות שהפכו את ההשכלה הגבוהה לנגישה לכל, השתנה גם מעמדו של התואר השני. תנאי הקבלה ללימודי תואר שני הפכו לברי ביצוע (למעט בחוגים מסוימים כמו לימודי תואר שני בפסיכולוגיה לדוגמא, שם הקבלה לתואר שני עדיין מהקשות בישראל), מה שמעלה את מספר הפונים ללימודי מוסמך. כמו כן, לפני שנים מספר החלה עלייה הדרגתית אך עקבית, במעוניינים ללמוד תואר שני והביקוש אליו צבר תאוצה ונפח. הגורם הישיר לכך היה העלייה בדרישה לבוגרי תואר שני בשוק העבודה בישראל והעדפתם הברורה על פני בעלי תואר ראשון. עקב ריבוי מכללות בישראל, שהפכו את ההשכלה הגבוהה לזמינה כמעט עבור כולם (דבר מבורך כשלעצמו), מועמדים רבים לעבודה בענפי המשק השונים היו בעלי תואר ראשון. הדבר גרם לחברות וארגונים רבים לחפש מועמדים בעלי יתרון על פני מתחריהם ולא להסתפק רק בבעלי תואר ראשון, אלא לחפש בוגרי תואר שני. מכאן, שבעלי תואר שני נהנים מיתרון בולט על פני מתחריהם - הם זוכים לעדיפות בקבלה לעבודה, הם נהנים מתנאי שכר משופרים, מאפשרויות קידום רבות ומתגמולים שונים ונחשבים לכוח אדם מימון ומומחה ששווה להשקיע בו.
תואר שני עם תזה וללא תזה:
מגוון מוסדות להשכלה גבוהה בישראל (מכללות ואוניברסיטאות גם יחד), אשר זיהו את הפוטנציאל הכלכלי הגלום במצב הדברים החדש, החלו להציע תוכניות לימודים אטרקטיביות לבוגרי תואר ראשון, ביניהן מסלולי לימוד לתואר שני לא מחקרי (תואר שני ללא תזה) שדרישות הקבלה אליו נמוכות יותר ורמת הקושי של הלימודים נחשבת לסבירה וקלה יותר מזו הקיימת במסלולים המחקריים (תואר שני עם תזה). חשוב לציין כי ההבדל העיקרי בין שני סוגי התארים - תואר שני מחקרי ותואר שני לא מחקרי (ללא עבודת תיזה) הוא בכך שהתואר המחקרי מאפשר המשך ללימודי דוקטורט. רוב האוניברסיטאות מציעות למועמדים המעוניינים בכך להשתלב במסלול ישיר ללימודי דוקטורט.
משך ומתכונת הלימודים:
משך הלימודים לתואר שני ומתכונת הלימודים נחשבים לגמישים ונוחים יותר מאלו של לימודי תואר ראשון. רוב מוסדות הלימוד המציעים לימודי תואר שני מציעים לסטודנטים שפע אפשרויות לימוד, ביניהן לימודי ערב לתואר שני, מסלול תואר שני מקוצר, מסלול תואר שני מרוכז ועוד. לימודים במסלולים נוחים אלו מאפשרים לכל סטודנט לבחור את המסלול האופטימלי עבורו שיאפשר לו להמשיך בפיתוח הקריירה במקביל ללימודיו, ואשר יקצר את דרכו לקבלת תואר יוקרתי ונחשב שיועיל רבות לעתידו המקצועי ולפיתוחו האישי.
תנאי הקבלה ללימודי תואר שני:
תנאי הקבלה ללימודי תואר שני משתנים ממוסד למוסד ומתואר לתואר. ככלל, תנאי הקבלה ללימודי תואר שני במסלול לא מחקרי נמוכים יותר, כאמור, מתנאי הקבלה לתואר שני מחקרי. בנוסף לאמור, תנאי קבלה מוצהר, ברור ומשותף לכל החוגים בכל מוסדות הלימוד הוא שרק בוגרי תואר ראשון יתקבלו ללימודי תואר שני. לימודי תואר שני בחלק מהחוגים בחלק מהמוסדות להשכלה גבוהה מיועדים רק לבוגרי תואר ראשון בתחומים מסויימים הקשורים לתחום התואר השני (כך למשל תואר שני בהנדסה מיועד, לרוב, רק למהנדסים, או, לעיתים, לבעלי תואר ראשון במדעים), ואילו אחרים מאפשרים לבוגרי תואר ראשון בתחום כלשהו להתקבל ללימודי תואר שני בכפוף להשלמות שיידרשו לעשות (כך, למשל, בוגרי תואר ראשון במשפטים יוכלו להתקבל ללימודי תואר שני במנהל עסקים). בחלק ממסלולי הלימוד, מעבר לדרישה להציג את ממוצע הציונים של התואר הראשון, יידרשו המועמדים לעמוד בראיון אישי, דינאמיקה קבוצתית, להציג המלצות רלוונטיות, ניסיון תעסוקתי בתחום ועוד.
