לקבלת מידע על הספרים, השאירו פרטים כאן:

איך מנורמל הציון?

התפלגות נורמלית של הציונים
מונח שרבים נוטים לעשות בו שימוש בהקשר של הבחינה הפסיכומטרית הוא מונח ה"נירמול", מלשון "נורמלי". במילים פשוטות, נרמול הוא הבאת דבר מה למצב נורמלי. אך מהו אותו מצב נורמלי אליו שואף מבצע הנרמול? היו מוכנים למסע קצת ארוך מהרגיל, אבל כזה שבסופו תדעו הכל על האופן שבו מחושב ציון פסיכומטרי לכל נבחן ובכל מועד.

התפלגות נורמלית
התפלגות ציוני הנבחנים בפסיכומטרי היא "התפלגות נורמלית", כלומר, בכל טווח ציונים נמצאים אחוזים קבועים מהאוכלוסייה. נסתכל לדוגמה על הטבלה הבאה שפרסם המרכז הארצי לבחינות ולהערכה. לפי טבלה זו, 3% מהאוכלוסיה מקבלים ציון של 725 ומעלה, 3% מהאוכלוסיה מקבלים ציון של 700-724 (כלומר 6% במצטבר מעל 700), 5% מקבלים ציון של 675-699 וכן הלאה. סך הכל, 32% מהאוכלוסיה מקבלים ציון של 600 ומעלה: 8% בטווח שבין 600 ל- 624, ו- 24% מעל טווח זה, סה"כ 32%. טבלה זו נשארת זהה או כמעט זהה עבור מועדי ונוסחי בחינה שונים. המשמעות היא שללא קשר לבחינה עצמה ולשאלות שבה, על המרכז הארצי לבחינות ולהערכה לדאוג שכלל הנבחנים באותו המועד יגיעו להתפלגות ציונים זו, וזאת בתוך החודש העומד לראשותו עד לפרסום הציונים.

טבלת התפלגות ציוני פסיכומטרי
נרמול וקביעת רמת הקושי
כידוע, כל שאלה בבחינה נבחנה בעבר (במועד לא ידוע) בפרק פיילוט, ומחשבי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה אספו סטטיסטיקות אודותיה וקבעו האם מדובר בשאלה ראויה, מובהקת, הוגנת וממיינת (שאלות שונות ממיינות חתכי אוכלוסייה שונים). באופן זה, מורכבים פרקי בחינה בעזרת המחשב. השאלות שבהם נאספו באופן שיביא למצב בו כל פרק דומה למשנהו מבחינת רמתו, או יותר נכון, כיוון שאנו מקבלים ציון על ביצועינו בשני פרקים יחדיו מכל סוג, הרי שמה שמשנה זה לא כל פרק בנפרד, אלא סך השאלות בנושא מסוים יחדיו.

הבעיה היא שלא משנה כמה פיילוטים השאלות בבחינה יעברו, ולא משנה כמה פעמים יבדוק המחשב כמה אחוזים מהאוכלוסיה פתרו שאלה זו או אחרת, בסופו של דבר, עד כמה שהעסק מחושב ומתוכנת באופן מדהים, עדיין יש הבדלים קלים ברמות הפרקים השונים ובסך הקושי של סך השאלות בנושא מסוים (לדוגמא - 40 שאלות בחשיבה כמותית), והרי, כפי שסיפרו לנו תמיד... הבחינה הפסיכומטרית הוגנת לכולם, ואין זה משנה באיזה מועד נבחנת או באיזה נוסח עשית את הבחינה! אז הפתרון הוא הנרמול.
כיצד נראה ציון הפסיכומטרי?
ציון בסולם אחיד
לפני שנראה את הנרמול בפעולה, בואו ניזכר כיצד נראה ציון פסיכומטרי שאותו מקבלים הנבחנים כחודש אחרי מועד הבחינה. כפי שניתן לראות, אנו מקבלים 3 ציוני פסיכומטרי "כלליים" (צד שמאל של הטופס): האחד בשקלול רב תחומי, השני בשקלול בדגש מילולי והאחרון בשקלול בדגש כמותי.

עבור רוב מוסדות הלימוד ורוב הפקולטות, הציון בשקלול רב תחומי הוא הקובע, אך מומלץ להיעזר במערכת תנאי קבלה כדי לקבל מידע מדויק יותר. בנוסף, ניתן לראות בצד ימין של טופס הציון את שלושת ציוני התחומים השונים. ציונים אלה נעים על סקאלה שבין 50 ל- 150.
 
איך נראה ציון פסיכומטרי
ציון פסיכומטרי משוקלל
לאחר שמשקללים את שלושת הציונים נעזרים בטבלה הבאה שמטרתה להמיר את הציון המשוקלל לאומדן הציון הכללי:
טבלת מעבר מהציון המשוקלל לאומדן הציון הכללי
מהם ציוני הגלם?
ציוני הגלם הם למעשה מספר הנקודות שהרווחנו על התשובות הנכונות שלנו במהלך הבחינה, כאשר בצורה פשוטה ביותר, עבור כל תשובה נכונה אנו זוכים בנקודה. לדוגמה, אם ענינו נכונה על 34 שאלות כמותיות מתוך 40, ציון הגלם שלנו בחשיבה כמותית הוא 34.

הטבלה הבאה מדגימה את הקשר שבין ציון הגלם בכל אחד משלושת התחומים לבין ציון הפסיכומטרי בסולם אחיד אותו נקבל בכל אחד משלושת התחומים:

טבלת מעבר מציוני גלם לציון פסיכומטרי
נרמול הציונים בין מועדים
הטבלה הקודמת שהצגנו משתנה במקצת ממועד למועד. השינויים הקלים שניתן לצפות בהם בין טבלאות של מועדים שונים מראים את משמעות הנרמול - כיצד מספר הטעויות בתחום מסוים משפיע על הציון באותו תחום, ולפיכך על הציון הכללי של הנבחן. נראה לדוגמא טבלה נוספת, ממועד אחר, וננסה לעמוד על מספר הבדלים ביניהן. נתחיל מהעמודה השמאלית ביותר בטבלאות, המתייחסת לנושא האנגלית בבחינה. מי שהשיג מענה מושלם על כל 44 השאלות, יקבל ציון של 150 בתחום זה. עם זאת, בטבלה הקודמת, מי שטעה טעות אחת בלבד, יקבל באנגלית ציון של 145, ואילו בטבלה הנוכחית - ציון של 147. גם כשעולים במספר הטעויות קל להבחין כי בטבלה הנוכחית, על אותו מספר טעויות, אנו זוכים בכל פעם לציון גבוה יותר. המשמעות היא שהטבלה הנוכחית מתייחסת למועד שנחשב לקשה יותר (לפי ממוצע הנבחנים ובהשוואה למועדים ונוסחים אחרים), ולכן אנו זוכים ביותר נקודות עבור כל שאלה נכונה שפתרנו בו.
 
שימו לב - אותו פטור באנגלית הניתן למי שמקבל ציון של 134 ומעלה בחלק זה, ניתן על פי הטבלה הקודמת למי שטעה 4 פעמים או פחות, בעוד שבטבלה הנוכחית הוא ניתן למי שטעה 6 פעמים או פחות - משמע, הטבלה הנוכחית מתייחסת למועד קשה יותר, שבו ניתן היה לטעות יותר, ועדיין להשיג את הפטור הנכסף. באופן דומה, בעמודה המתייחסת לציון הכמותי, ניתן לראות כי ברוב המקרים, עבור אותו מספר טעויות, בטבלה הנוכחית נזכה לציון כמותי גבוה יותר. גם כאן המשמעות היא שמדובר בנוסח בחינה מעט קשה יותר עבור ממוצע הנבחנים, בהשוואה לנוסחים אחרים באותו מועד ובמועדים קודמים.
 
טבלת מעבר מציוני גלם לציונים בסולם אחיד - מספר 2
מקרים מעניינים בנרמול
עקרונית, יכולים להיות מצבים בין שתי טבלאות ועבור אותו התחום בדיוק בהם טבלה אחת בתחום מסוים מזכה ביותר ניקוד עבור מספר תשובות נכונות באזור מסוים, ובפחות ניקוד עבור אזור אחר של ציונים. כלומר, לא רק שנושאים שונים בבחינה יכולים להיות שונים ברמת הקושי, אלא אפילו מספר השאלות בכל רמת קושי (לא ידוע כמה רמות קושי שונות קיימות בבחינה, אך ההשערה היא כי מדובר בעשרות רמות קושי שונות).

בטבלאות לעיל, הדגשנו בצהוב 2 אזורים כאלה, המתייחסים לציון המילולי.
מקרה ראשון, עבור 32 תשובות נכונות, הטבלה העליונה מזכה בניקוד גבוה יותר - 118 לעומת 117.
מקרה שני, עבור 38 תשובות נכונות, הטבלה התחתונה מזכה בניקוד גבוה יותר - 133 לעומת 132.
לסיכום
אין זה משנה באיזה מועד תיגשו. גם אם הבחינה שונה במעט ממועד למועד, בסופו של דבר המרכז הארצי לבחינות ולהערכה מצליח לנרמל את ציונכם כך שלא תיפגעו מבחינה קשה יותר, והדבר לא ישפיע על סיכויי הקבלה שלכם לאוניברסיטה.

בהצלחה!
חזור למעלה