איך מנורמל ציון פסיכומטרי?

התפלגות ציוני הנבחנים בפסיכומטרי היא "התפלגות נורמלית", כלומר, בכל טווח ציונים נמצאים אחוזים קבועים מהאוכלוסייה. נסתכל לדוגמה על הטבלה הבאה שפרסם המרכז הארצי לבחינות ולהערכה. לפי טבלה זו, 3% מהאוכלוסיה מקבלים ציון של 725 ומעלה, 3% מהאוכלוסיה מקבלים ציון של 700-724 (כלומר 6% במצטבר מעל 700), 5% מקבלים ציון של 675-699 וכן הלאה. סך הכל, 32% מהאוכלוסיה מקבלים ציון של 600 ומעלה: 8% בטווח שבין 600 ל- 624, ו- 24% מעל טווח זה, סה"כ 32%. טבלה זו נשארת זהה או כמעט זהה עבור מועדי ונוסחי בחינה שונים. המשמעות היא שללא קשר לבחינה עצמה ולשאלות שבה, על המרכז הארצי לבחינות ולהערכה לדאוג שכלל הנבחנים באותו המועד יגיעו להתפלגות ציונים זו, וזאת בתוך החודש העומד לראשותו עד לפרסום הציונים.

כידוע, כל שאלה בבחינה נבחנה בעבר (במועד לא ידוע) בפרק פיילוט, ומחשבי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה אספו סטטיסטיקות אודותיה וקבעו האם מדובר בשאלה ראויה, מובהקת, הוגנת וממיינת (שאלות שונות ממיינות חתכי אוכלוסייה שונים). באופן זה, מורכבים פרקי בחינה בעזרת המחשב. השאלות שבהם נאספו באופן שיביא למצב בו כל פרק דומה למשנהו מבחינת רמתו, או יותר נכון, כיוון שאנו מקבלים ציון על ביצועינו בשני פרקים יחדיו מכל סוג, הרי שמה שמשנה זה לא כל פרק בנפרד, אלא סך השאלות בנושא מסוים יחדיו.

הבעיה היא שלא משנה כמה פיילוטים השאלות בבחינה יעברו, ולא משנה כמה פעמים יבדוק המחשב כמה אחוזים מהאוכלוסיה פתרו שאלה זו או אחרת, בסופו של דבר, עד כמה שהעסק מחושב ומתוכנת באופן מדהים, עדיין יש הבדלים קלים ברמות הפרקים השונים ובסך הקושי של סך השאלות בנושא מסוים (לדוגמא - 40 שאלות בחשיבה כמותית), והרי, כפי שסיפרו לנו תמיד... הבחינה הפסיכומטרית הוגנת לכולם, ואין זה משנה באיזה מועד נבחנת או באיזה נוסח עשית את הבחינה! אז הפתרון הוא הנרמול.

לפני שנראה את הנרמול בפעולה, בואו ניזכר כיצד נראה ציון פסיכומטרי שאותו מקבלים הנבחנים כחודש אחרי מועד הבחינה. כפי שניתן לראות, אנו מקבלים 3 ציוני פסיכומטרי "כלליים" (צד שמאל של הטופס): האחד בשקלול רב תחומי, השני בשקלול בדגש מילולי והאחרון בשקלול בדגש כמותי.

עבור רוב מוסדות הלימוד ורוב הפקולטות, הציון בשקלול רב תחומי הוא הקובע. בנוסף, ניתן לראות בצד ימין של טופס הציון את שלושת ציוני התחומים השונים. ציונים אלה נעים על סקאלה שבין 50 ל- 150.

 

לאחר שמשקללים את שלושת הציונים נעזרים בטבלה הבאה שמטרתה להמיר את הציון המשוקלל לאומדן הציון הכללי:

ציוני הגלם הם למעשה מספר הנקודות שהרווחנו על התשובות הנכונות שלנו במהלך הבחינה, כאשר בצורה פשוטה ביותר, עבור כל תשובה נכונה אנו זוכים בנקודה. לדוגמה, אם ענינו נכונה על 34 שאלות כמותיות מתוך 40, ציון הגלם שלנו בחשיבה כמותית הוא 34.

הטבלה הבאה מדגימה את הקשר שבין ציון הגלם בכל אחד משלושת התחומים לבין ציון הפסיכומטרי בסולם אחיד אותו נקבל בכל אחד משלושת התחומים:

הטבלה הקודמת שהצגנו משתנה במקצת ממועד למועד. השינויים הקלים שניתן לצפות בהם בין טבלאות של מועדים שונים מראים את משמעות הנרמול - כיצד מספר הטעויות בתחום מסוים משפיע על הציון באותו תחום, ולפיכך על הציון הכללי של הנבחן. נראה לדוגמא טבלה נוספת, ממועד אחר, וננסה לעמוד על מספר הבדלים ביניהן. נתחיל מהעמודה השמאלית ביותר בטבלאות, המתייחסת לנושא האנגלית בבחינה. מי שהשיג מענה מושלם על כל 44 השאלות, יקבל ציון של 150 בתחום זה. עם זאת, בטבלה הקודמת, מי שטעה טעות אחת בלבד, יקבל באנגלית ציון של 145, ואילו בטבלה הנוכחית - ציון של 147. גם כשעולים במספר הטעויות קל להבחין כי בטבלה הנוכחית, על אותו מספר טעויות, אנו זוכים בכל פעם לציון גבוה יותר. המשמעות היא שהטבלה הנוכחית מתייחסת למועד שנחשב לקשה יותר (לפי ממוצע הנבחנים ובהשוואה למועדים ונוסחים אחרים), ולכן אנו זוכים ביותר נקודות עבור כל שאלה נכונה שפתרנו בו.

 

עקרונית, יכולים להיות מצבים בין שתי טבלאות ועבור אותו התחום בדיוק בהם טבלה אחת בתחום מסוים מזכה ביותר ניקוד עבור מספר תשובות נכונות באזור מסוים, ובפחות ניקוד עבור אזור אחר של ציונים. כלומר, לא רק שנושאים שונים בבחינה יכולים להיות שונים ברמת הקושי, אלא אפילו מספר השאלות בכל רמת קושי (לא ידוע כמה רמות קושי שונות קיימות בבחינה, אך ההשערה היא כי מדובר בעשרות רמות קושי שונות).

מקרה ראשון, עבור 32 תשובות נכונות, הטבלה העליונה מזכה בניקוד גבוה יותר - 118 לעומת 117.

מקרה שני, עבור 38 תשובות נכונות, הטבלה התחתונה מזכה בניקוד גבוה יותר - 133 לעומת 132.

אין זה משנה באיזה מועד תיגשו. גם אם הבחינה שונה במעט ממועד למועד, בסופו של דבר המרכז הארצי לבחינות ולהערכה מצליח לנרמל את ציונכם כך שלא תיפגעו מבחינה קשה יותר, והדבר לא ישפיע על סיכויי הקבלה שלכם לאוניברסיטה.