|
|
|||||||||||||||||||||
|
|
המלץ לחבריך:
|
|
כ- 80% מהניגשים כיום למבחן הפסיכומטרי נרשמים לקורס הכנה באחד ממכוני ההכנה השונים. עם זאת, קיימות מגוון אפשרויות נוספות, ביניהן מורים פרטיים, למידה עצמית לפסיכומטרית, קבוצות למידה קטנות ועוד.
רוב הניגשים לפסיכומטרי מתכוננים אליו באמצעות קורס הכנה לפסיכומטרי. הסיבה לכך, במרבית המקרים, היא הצורך במסגרת לימודית. זו התשובה הנפוצה ביותר מפי הנבחנים, כאשר הם נשאלים מדוע בחרו ללמוד במסגרת קורס ולא ללמוד בכוחות עצמם לבחינה. כלומר, רובם אינם ממעיטים ביכולתם להבין את תכני הבחינה, הם פשוט מעדיפים לעשות זאת במסגרת לימודית כלשהי. המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, שאחראי לכתיבת הבחינה, מצהיר בפה מלא כי לטעמו אין כל חשיבות להשתתפות בקורס, וכי לפי מחקרים שערך, הלמידה בקורס מביאה לציון גבוה ב- 10 נקודות בלבד מהציון שיושג ע"י למידה עצמית למבחן. במחקר שערך, נמצא כי הפער שהושג בין שתי בחינות, כאשר לראשונה ניגש הנבחן מבלי להכיר כלל את הבחינה, ולשנייה ניגש לאחר קורס הכנה, עומד בממוצע על כ- 40 נקודות. 30 מתוך 40 הנקודות מקורן בהיכרות מוקדמת עם הבחינה. 10 נקודות בלבד, לפי המרכז הארצי, מקורן בהכנה שנעשתה במהלך הקורס. אף כי נתונים אלו באים מפיו של מוסד אשר היה מעדיף שכל עשרות אלפי הנבחנים ייגשו לבחינה מבלי שראו את הבחינה ולו פעם אחת, משהו במחקר ובתוצאותיו "מצלצל" כהגיוני, ועל כך נרחיב. החיים כהכנה למבחן המרכז הארצי גורס כי ההכנה למבחן הפסיכומטרי כבר נעשתה ברובה, במהלך חייכם. טענה מעניינת, הגיונית, ומציאותית (אם כי אינה אובייקטיבית). תחשבו על זה לרגע: אם חייתי בבית שבו דיברו בשפה האנגלית, או שחייתי בחו"ל ולמדתי בשפה האנגלית כמה שנים, ברור שאני מוכן לגמרי לחלקים בבחינה העוסקים באנגלית. זאת כפי שאם קראתי כל חיי ספרים בעברית (תולעת ספרים...), סביר כי כישוריי המילוליים עולים על כישוריו של הנבחן הממוצע בתחום זה, וכן הלאה. ניתן לומר אם כן, שהכשרים הנמדדים בבחינה מתפתחים בהדרגה עם השנים בדרכים שונות: לימודים בבית הספר, חוגים, התנסויות, קריאה, תחביבים ותחומי התעניינות. כל אלו תורמים להתפתחות הכישורים המילוליים (בשתי השפות) והכמותיים. לפיכך, כך טוען המרכז הארצי, את רוב ההכנה כבר עשיתם במהלך הלימודים בבית-הספר היסודי והתיכון ובמסגרת החוויות שצברתים במהלך חייכם. כלל ידוע הוא, שעבור כל בחינה שהיא, ההכנה הטובה ביותר היא בעבודה הדרגתית הנמשכת זמן רב ככל האפשר. זמן רב ככל האפשר הוא מצרך יקר בשלב הזה של חייכם, ולפיכך, ובכך מודה אף המרכז הארצי, תרגול מרוכז לפני הבחינה עשוי לשפר את הישגיכם בבחינה. יחד עם זאת, ברור כי בתחומים שהשליטה בהם מתפתחת באיטיות (כגון אוצר מילים בעברית ובאנגלית) סביר כי תרגול קצר לא יסייע במידה ניכרת, אך בתחומים אחרים הוא בהחלט עשוי לעזור. אגב - תלמידים רבים משקיעים שעות רבות (מדי) בשינון של אוצר מילים, בעוד שבזמן זה היו יכולים להכין עצמם לתחומים אחרים, ולהרוויח יותר נקודות. ישנם כמה שלבים בהכנה לבחינה, אותם אין לפספס, ואין זה משנה באיזו דרך בחרתם להתכונן לבחינה (לבד או דרך קורס הכנה). עברו על ההמלצות הבאות, שחלקן מופיע אף בהוראות המרכז הארצי הנוגעות להכנה לבחינה. הפחתת חרדה הבחינה הפסיכומטרית נתפסת (לא תמיד בצדק) כבחינה שמשפיעה בצורה ישירה על השנים הקרובות בחייכם, משום שהציון שתקבלו בה יתרום לקבלתכם או ימנע מכם להתקבל לחוג המבוקש. תפיסה זו של הבחינה, גוררת אחריה חרדות מהבחינה, וניתן להבין זאת. חרדה, כך גם בתחומים נוספים של החיים, נובעת לעיתים קרובות פשוט מחוסר היכרות. פחד ממה שאינו מכל דבר שאינו מוכר הוא פחד נפוץ ביותר. פיכך, ככל שתכירו טוב יותר את מבנה המבחן, את מאפייניו, ואת סוגי השאלות המופיעים בו, כך תפחת רמת החרדה ותוכלו להצליח יותר. הכירו את ההוראות בראש כל פרק במבחן הפסיכומטרי, וכן בראש כל חלק בפרק, מופיעות הוראות. תוכלו למצוא אותן בפרקי הדוגמאות וההסברים, וגם בבחינה לדוגמה המצויים כולם באתר של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה. לימדו היטב את ההוראות, ואת כל המשתמע מהן "בין השורות". אם תכירו אותן מראש תוכלו להקדיש פחות זמן להבנתן במהלך המבחן. גם אם אתם לומדים במסגרת קורס, אין תחליף לקריאת ההוראות בנוסחן המדויק, כפי שהן מופיעות בבחינה לדוגמא המצויה באתר הנ"ל, וכן להסברים המקדימים לכל סוגי השאלות בחוברת ההכנה לבחינה הפסיכומטרית שמצאתם במעטפת ההרשמה שרכשתם. חוברת זו, היא למעשה ההכנה הראשונה שעליכם לעשות, והאחרונה. בין לבין, זכותכם להתכונן כפי שתמצאו לנכון. קראו את ההסברים טרם פתרון שאלות בחוברת ההרשמה תמצאו כאמור הסברים הנוגעים לכל תחום בבחינה, ולכל סוג של שאלות. נבחנים רבים מעדיפים לחסוך זמן ולוותר על קריאה ההסברים, הם מעדיפים "לקפוץ ישר למים ולהתחיל לשחות". חבל. גם אם אתם מתכוננים במסגרת קורס, אל תתחילו לפתור שאלות בנושא מסוים טרם שקראתם את ההסבר לנושא הספציפי בחוברת ההכנה של המרכז הארצי. עדיף לפתור פחות שאלות, אבל להכיר יותר טוב את ההסברים. זכרו את זה. פיתרון שאלות יש הגורסים כי פיתרון של שאלות מהווה 90 אחוזים מההכנה. איננו מסכימים עם כך. לטעמנו, פיתרון שאלות מהווה לא יותר מ- 50 אחוזים מההכנה. היתר, כפי שבואר לעיל, בנוי מהיכרות עם הבחינה, הבנה ומיצוי של הסברים, והחשוב מכל - התעמקות בהבנת התכונות והאופי של כל סוג שאלה, במקום פיתרון מאסיבי של שאלות. לעיתים תבחינו כי נושא שהתעמקתם בו מספר שעות טרם שקפצתם לתרגול של הנושא, נפתר באחוזי פיתרון גבוהים בהרבה מאשר נושא שבו קראתם ברפרוף את ההסברים, מבלי להתעמק בתכונות, וקפצתם לפיתרון השאלות. בחינות מתכונת מי מכם שרוצה להעמיק בנושא, יכול לקרוא את המאמר שכתבנו בנושא וכותרתו "כמה מבחני סימולציה לעשות". כלל שכולם מסכימים עליו, הוא כי אין לגשת למבחן הפסיכומטרי טרם שיצא לכם להתנסות במספר מבחני סימולציה. הישיבה הממושכת ללא הפסקות, מגוון השאלות וכן לחץ הזמנים, הם דברים שכדאי להתרגל אליהם טרם שחווים את "הדבר האמיתי". אין זה משנה אם אתם לומדים במסגרת קורס או לבד, בכל מקרה אין תחליף לבחינות המתכונת המצויות באוגדן שמפרסם המרכז הארצי ונקרא "פסיכומטרי מכל הבחינות". באוגדן מצויות 6 בחינות אמיתיות שהופיעו בעבר (ללא פרקי הפיילוט, ולפיכך הן מכילות רק 6 פרקים). אינכם חייבים לעשות את כולן אם כי זה מומלץ. פיתרון בחינות אלה, כך לדעתנו, חשוב מאשר פיתרון בחינות הסימולציה שנכתבו ע"י המכונים השונים, מכיוון שמדובר בבחינות אשר הופיעו בבחינה אמיתית, ובסופן תמצאו טבלאות המשמשות לחישוב הציון הפסיכומטרי המוערך שתקבלו. מומלץ לשלב בין בחינות אלה לבין בחינות הסימולציה המחולקות בקורס. לעשות חצי מהסוג הזה וחצי מהסוג האחר: לדוגמה, מי מכם שהזמן מאפשר לו עריכת 10 בחינות, יעשה 5 בחינות אמת ו- 5 בחינות שחולקו לו בקורס. מי שיוכל לעשות רק 6 בחינות, יעשה 3 בחינות אמת, ו- 3 בחינות שחולקו בקורס. בחינת אמת נוספת שניתן למצוא, ואין לוותר עליה בשום מקרה, (חדשה, מעודכנת ומדויקת להפליא ברוב המקרים), היא הבחינה המצויה בחוברת ההרשמה למבחן שקיבלתם עם מעטפת ההרשמה. תוכלו למצוא אותה גם באתר של המרכז הארצי תחת הכותרת "בחינה אמיתית להתנסות עצמית". בחינה זו מופיעה באתר כפי שראו אותה הנבחנים, אך כלולים בה רק הפרקים ששימשו לקביעת הציון (ללא פרקי הפיילוט). בחינה אמיתית עבור אלו מכם שאינם זקוקים לציון גבוה במיוחד, ונראה להם כי ישיגו ציון זה גם אם ייגשו למבחן ללא כל הכנה, עצם ההיבחנות במבחן הפסיכומטרי עשוי להיות אמצעי תרגול יעיל. אם הציון יספק אתכם, תוכלו להשתמש בו לצורך הרשמה למוסדות הלימוד. אם הציון לא יספק אתכם, תוכלו להיבחן שוב לאחר כארבעה חודשים. לעיתים, תספיק לכם קריאה של חוברת ההרשמה ועריכת הבחינה לדוגמא המצויה בסופה, טרם שתיגשו לבחינה. נרשמו מקרים רבים של נבחנים שהסתפקו בקריאת ההסברים שבחוברת ההרשמה, עשו בחינת סימולציה אחת, נגשו לבחינה והוציאו ציון שמעורר התפעלות. עבור אלו מכם שבוחרים בדרך זו, זכרו לקחת את הסיכון רק אם ביכולתכם להרשות זאת לעצמכם. אל תעשו את ה'ניסיון' הנ'ל במועד אפריל שהוא המועד האחרון לגשת לבחינה עבור שנת הלימודים הקרובה. תוכלו לעשות את הניסיון במועד אוקטובר למשל, מה שיותיר את האפשרות לגשת במועד אפריל לאחר הכנה מעמיקה יותר, אם נדרש הדבר. סיכום ריכזנו עבורכם מידע הנוגע לקורסי ההכנה השונים שיש בשוק. תוכלו למצוא את המידע תחת הנושא 'מכוני הכנה'. מי מכם שבוטח ביכולתו להתמודד עם החומר לבדו, ימצא הנחיות לכך בפרק הבא שכותרתו "ללמוד לבד למבחן". לבוחרים ללמוד לבד לפסיכומטרי, אנו מציעים את מערכת התרגול המקיפה באתר או את ספרי הפסיכומטרי של ניב רווח. זכרו שני כללים חשובים הנוגעים להכנה לבחינה: איכות עדיפה על פני כמות: אל תפתרו אלפי שאלות מבלי להבין את העומד בבסיסן. הבנה של התכונות עדיפה בהרבה על פיתרון שאלות. הכל תלוי בכם: אל תתלו את ההצלחה או הכישלון באיש מלבדכם. אין זה משנה באיזה מכון בחרתם ללמוד, את עיקר העבודה עליכם לבצע בעצמכם, לבד, בביתכם. המדריכה הטובה ביותר אולי תספק לכם הבנה של החומר, אולם אתם לא תפנימו את החומר אם לא תקפידו ליישם אותו, ובמילים אחרות, לעשות חזרות על הנלמד, ולתרגל. |
||||||||||||||||||
כל הזכויות שמורות: פורטל ה-פסיכומטרי של ניב רווח, פורטל ה-לימודים של ניב רווח