חיל הרפואה

חיל הרפואה מציע מגוון תפקידים למועמדים לשירות ביטחון, חלקם מוצעים במסגרת איתור מוקדם בטרם הגיוס, חלקם נלמדים תוך כדי השירות הצבאי וחלקם מוצעים למועמדים לשירות ביטחון, המיועדים למסלול העתודה האקדמית. החיילים המשרתים בחיל עוברים הכשרות מקיפות ומקצועיות, המתקיימות ברובן בבית הספר לרפואה צבאית בבה"ד  10 וכן במוסדות אקדמיים אזרחיים.
 

במסגרת מסלול העתודה האקדמית ניתן להשתלב בחיל הרפואה במסלולים שונים, כגון: מסלול צמרת לרפואה, מסלול בינה לרפואת שיניים, מסלול בריאות הנפש, מסלול סיעוד בפיסגה לאחים ואחיות מוסמכים, מסלול פיזיותרפיה ומסלול רוקחות.
 

בין התפקידים המוצעים למתגייסים לצה"ל שלא במסגרת עתודה אקדמית ניתן למנות את התפקידים: עובדת מעבדה רפואית, חובש, פראמדיק, חובשת קרבית, עבודה כרכזי מתגייסים במדורי בריאות הנפש ומדור רפואי בלשכות הגיוס, תפקידי הדרכה בחיל הרפואה, עובדת מעבדה כימית, סייעת רופא שיניים ועוד.

חיל הרפואה הוא הגוף המקצועי הראשי בתחום הרפואה בצה"ל והוא אמון על הענקת טיפול רפואי הולם לחיילי צה"ל בעתות מלחמה וכן בזמני שגרה. חיל הרפואה קובע את מדיניות הטיפול הרפואי ואת תורת הסיוע הרפואי לכל הדרגים, תוך שהוא מקדם את הבריאות בצה"ל ואת הרפואה הצבאית בכלל. יש בכוחו של החיל להחליט באשר לאשפוז, תכנון, ארגון, הכשרת כוח אדם והפעלת מערכת הבריאות בשעות חירום.

חיל הרפואה משולב במערכת הבריאות הלאומית והוא מהווה מוקד ידע ברפואת אב"כ, טראומה ועוד. בראש החיל ניצב קצין הרפואה הראשי(קרפ"ר).

חיל הרפואה בצה"ל פועל בכפיפות לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צבא ההגנה לישראל וכשמו כן הוא – עוסק ברפואה. החיל החל את פעילות כבר בסוף שנת 1947 כגוף המעניק שירות רפואי, תוך שהוא מתבסס על זה שהעניקה מחתרת ההגנה בשיתוף עם המוסדות הרפואיים האזרחיים. עם פרוץ מלחמת העצמאות עלה הצורך בגוף נפרד מהמערכת האזרחית אשר יופקד על המענה הרפואי על כל גווניו, לרבות מענה לגיוס הצפוי, טיפול בנפגעים ושיקומם ועוד. את ההצעה להקים גוף צבאי נפרד העלה ד"ר חיים שיבא, ששימש כרופא בכיר בהגנה והיה בעל ניסיון ברפואה צבאית בשירות הצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה.

לאחר מלחמת העצמאות הוקמה מפקדת קצין רפואה ראשי, הידועה בשם "מקרפ"ר", וכן הוקמו יחידות פיקודיות וחיילות של חיל רפואה. בנוסף, החלו להקים מרפאות בסיסיות, מרפאות חוץ-מקצועיות, מרפאת שיניים, חדרי חולים וחוליות של רפואה מונעת. בעל התפקיד הראשונים היו חובשים וסניטרים ורק בשנת 1950 נכנסו למערכת הרפואה גם קצינים.

לחיל הרפואה תג עם נחש, עלי זית וחרב. מקור הסמל מגיע מנחש הנחושת, שהציב משה לעם ישראל מסביב לחרב, וכל מי שהביט עליו הבריא. עלי הזית מסמלים את השלום, כאשר הרקע האדום מאחור מסמל את חילות הרפואה בכל העולם.