מבוא
משוואה אחת היא נושא אלגברי בסיסי הדרוש לשם פתרון שאלות רבות בבחינה.
למשוואה יש שני אגפים שביניהם סימן שוויון (=). בשאלות מסוג זה, לפחות אחד מהאגפים יכיל נעלם (כמו x לדוגמה) ואנו נידרש למצוא את ערכו של הנעלם או את ערכו של ביטוי מסוים שמכיל את הנעלם.
דוגמה למשוואה: x=2 ממשוואה זו משתמע שערכו של x שווה 2.
בשיעור זה נראה כמה דרכים אלגבריות לפתירת שאלות מסוג זה ונלמד כיצד בונים משוואה מתוך בעיה מילולית.
כפל בהצלבה
כאשר נתונה משוואה שבשני אגפיה מופיעים שברים, נוכל לפתור את המשוואה על ידי פעולה המכונה "כפל בהצלבה".
המשמעות היא שמכפלה של המונה בצד ימין של המשוואה עם המכנה של צד שמאל של המשוואה, שווה למכפלה של המונה מצד שמאל של המשוואה עם המכנה של צד ימין של המשוואה. לדוגמה: a/b=c/d נוכל להפוך ל- axd=cxb.
בידוד משתנה
לעיתים ניתקל במבחן מימד בשאלה שתראה לנו כמשוואה אחת עם שני נעלמים או יותר, אך השאלה תתמקד באחד המשתנים בלבד. לדוגמה, נתון: 3f+4x=2m/3m+4f. למה שווה x?
כביכול, יש לנו 3 נעלמים במשוואה: x, m ו- f. אך אם נשאלנו רק למה שווה x, דרך הפתרון תהיה זהה לפתרון משוואה אחת עם נעלם אחד, כאשר עלינו לבודד את x משאר המשתנים והמספרים. במקרה זה, נחסר 3f משני האגפים: 4x=2m/3m+f, נצמצם את m: 4x=2/3+f ונחלק ב- 4 את שני צידי המשוואה:
x=(2/3+f)/4=2/12+f/4=1/6+f/4
הצבת מספרים
דרך מהירה לפתרון משוואות או שאלות בהן עלינו לבנות משוואות היא הצבת התשובות בשאלה ובדיקה האם התשובה מקיימת את הנתונים.
דרך זו מתאפשרת מעצם סוג המבחן (שאלות רבות ברירה), ומכיוון שזמן הוא מרכיב חשוב בבחינה, והיא יכולה לחסוך זמן יקר בפתרון שאלות.
בעיות מילוליות
במבחן קיימות בעיות מילוליות, בהן הנתונים מופיעים בתוך סיפור ועלינו מוטל להוציא מהסיפור את הנתונים המספריים ולהפוך אותם למשוואה שהפתרון שלה יוביל אותנו לפתרון השאלה.
בדרך כלל נרצה לסמן ב-x את המספר אותו אנו מחפשים, כלומר, הנתון עליו נשאלנו בשאלה. לעיתים יהיה לנו נוח לסמן ב-x דווקא נתון אחר על מנת לבנות משוואה, אולם במקרה כזה חשוב לזכור מה שאלו אותנו ולאחר פתרון המשוואה להסיק מתוצאת המשוואה את הפתרון לשאלה המקורית שנשאלנו.