מבחן מימד - השלמת משפטים

לאחר שלמדתי כל השבוע, הייתי משוכנע שהציון שלי יהיה ______. אולם, ______, קיבלתי ציון ______. על אף שהייתי ______ מאוד מהציון, החלטתי לא להיבחן שוב.

(1)     נמוך / כפי שציפיתי / די גבוה / מאוכזב
(2)     גבוה / להפתעתי הרבה / גבוה מאוד / מרוצה
(3)     נמוך / כפי שציפיתי / נמוך / מרוצה
(4)     גבוה / להפתעתי הרבה / נמוך מאוד / מאוכזב

הסבר:
תשובה (1) - אם הייתי משוכנע שהציון שלי יהיה נמוך, לא הגיוני להגיד שציפיתי לקבל ציון גבוה. התשובה אינה נכונה.
תשובה (2) - אם ציפיתי שהציון שלי יהיה גבוה, לא הגיוני שהופתעתי כשקיבלתי ציון גבוה. התשובה נפסלת.
תשובה (3) - המילה "אולם" אינה מתאימה, מפני שהיא מעידה על ניגוד, ואין ניגוד בין זה שהייתי משוכנע שהציון יהיה נמוך, לבין זה שהוא אכן היה נמוך.
תשובה (4) - לאחר שלמדתי כל השבוע, ציפיתי שהציון שלי יהיה גבוה, אבל להפתעתי הרבה הוא היה נמוך. למרות שהייתי מאוכזב מהציון, החלטתי לא להיבחן שוב. המשפט הזה הגיוני ולכן זו התשובה הנכונה. התשובה הנכונה היא (4).

שאלות השלמת משפטים במבחן מימד בוחנות האם אנו מזהים באופן נכון קשרים לוגיים בין חלקי המשפט השונים. בכל שאלה נתון משפט שחלקים ממנו חסרים (בדרך כלל ארבעה חלקים), ובמקומם מופיעים ארבעה קווים. בכל תשובה מופיעות אפשרויות להשלמת החלקים החסרים במשפט, כאשר ביניהן מופיעים קווים אלכסונים ( / ). האפשרות הראשונה מיועדת לקו הראשון במשפט הנתון, השנייה לקו השני וכן הלאה.

 

חשוב לזכור כי בחלק זה של המבחן, אין משמעות להאם המשפט הנתון נכון או לא מבחינה עובדתית, אלא רק מבחינה קוהרנטית ושההיגיון הפנימי בו נשמר.

ראשית, אין כל טעם בקריאה ריקה של המשפט ובחשיבה מה יכול להתאים למרווחים הריקים, שהרי ישנן אינספור אפשרויות מילוליות שיכולות להשלים כשורה את המשפט. זה בזבוז זמן. הדרך הנכונה ביותר היא לקרוא את המשפט תוך כדי הצבת אחת התשובות. כך נוכל להבין על מה מדבר המשפט, לזהות את חלקי המשפט השונים ולנסות להבין מה אמור להיות הקשר בין חלקי המשפט. מאחר שיש רק תשובה אחת נכונה, ברגע שנמצא אותה, נוכל לעבור לשאלה הבאה. יחד עם זאת, לעיתים אין ברירה אלא להציב את כל ארבע התשובות.

הצבת זוגות תשובות / תשובות דומות

השיפור בשיטת עבודה זו הוא בבחירת סדר הצבת התשובות. אם יש שתי תשובות (או יותר) שמתחילות באותו אופן, ננסה להשלים איתן את המשפט אחת אחרי השנייה ולא לפי סדר הופעת התשובות. למשל, אם תשובה (1) ותשובה (3) מתחילות באותו אופן אז לאחר שנשלים עם תשובה (1) נעבור לבדוק את תשובה (3). היתרון הוא מיעוט הקפיצות הלוגיות שעלינו לבצע בראשנו בזמן הפתרון. כך אנחנו חוסכים זמן ומאמץ - שני משאבים חשובים מאוד בבחינת המימ"ד.

שאלה לדוגמה

______ לתוצאות המחקר שפורסמו בעיתון "המדען", אשר קבע כי בעלי חיים שנולדו בשבי ______ מבעלי חיים שנולדו בטבע, מוש השור, אשר נולד לפני שנים רבות ______, מדוכא הרבה יותר מאשר בוש השור, שנולד ______.

 

(1)     בניגוד / מאושרים פחות / בגן החיות / בטבע, ושם חי את כל חייו

(2)     בניגוד / מאושרים יותר / בטבע הפתוח / בשבי, וחי בשבי כל ימי חייו

(3)     בהתאם / מאושרים פחות / בגן החיות, ומעולם לא היה בטבע הפתוח / בטבע

(4)     בניגוד / מדוכאים יותר / בגן החיות / בטבע הפתוח

מאחר שתשובה (3) יוצאת דופן בהשלמה הראשונה, נתחיל מבדיקת התשובות האחרות.

תשובה (1) - המחקר קבע שבעלי חיים שנולדו בשבי מאושרים פחות מבעלי חיים שנולדו בטבע. תמצות – בשבי מדכא, בטבע כיף חיים. מוש השור, שנולד בגן החיות, כלומר בשבי, מדוכא יותר (מאושר פחות) מבוש שנולד בטבע. תמצות – בשבי מדכא, בטבע כיף חיים. זה תואם את תוצאות המחקר ולא נוגד אותן. התשובה אינה נכונה.

תשובה (2) - המחקר קבע שבעלי חיים שנולדו בשבי מאושרים יותר מבעלי חיים שנולדו בטבע. תמצות – בשבי כיף, בטבע מדכא. המשפט שוב מתחיל במילה "בניגוד" לכן חלקו השני של המשפט צריך לסתור את תוצאות המחקר. אולם, בחלקו השני של המשפט נאמר שמוש שנולד בטבע אכן מדוכא יותר מבוש שנולד בשבי. אין ניגוד בין חלקי המשפט והתשובה הזו איננה נכונה.

תשובה (4) - המחקר קבע שבעלי חיים שנולדו בשבי יותר מדוכאים מבעלי חיים שנולדו בטבע. תמצות – בשבי מדכא, בטבע כיף. ואכן, מוש שנולד בגן החיות מדוכא יותר מבוש שנולד בטבע. אין ניגוד בין חלקי המשפט.

התשובה הנכונה היא (3), ואם אנחנו בטוחים בפסילת התשובות האחרות, אין צורך לבדוק אותה. תשובה (3) - המחקר קבע שבעלי חיים שנולדו בשבי מאושרים פחות מאלה שנולדו בטבע (בשבי מדכא, בטבע כיף), ואכן, מוש שנולד בגן החיות, מדוכא יותר מבוש בנולד בטבע. זו התשובה הנכונה.

ישנן שאלות שניתן לפתור לאחר הקריאה הראשונה בלי לקרוא את המשפט שוב ושוב. לאחר שקראנו את כל המשפט והבנו את הקשרים הלוגיים שבו, נעבור על התשובות אחת אחת.

בבקרים נוהג דני ______, אך אין זה המקרה בבוקרו של יום זה. מכיוון שהיום ______, הוא ויתר על ______, ובמקום זאת ______.

 

(1)    לצאת עם כלבו לטיול / הוא ממהר להגיע לעבודה / שתיית קפה / יצא עם חומי כלבו לטיול קצר

(2)    להתקלח לפני צאתו לעבודה / הוא נוסע לים / יום העבודה שלו / העדיף להתקלח ולנסוע לים

(3)    לשתות קפה ולקרוא עיתון / הוא ניצב בפני ראיון עבודה מלחיץ / קריאת העיתון / העדיף לחשוב על תשובות אותן יענה בראיון

(4)    לצאת מוקדם לעבודה / הוא חושש מכעסו של המנהל שלו / שתיית קפה / יצא מוקדם לעבודה

בבואנו לקרוא את המשפט בפעם הראשונה, אנו נתקלים במילות קישור שונות. המילה "אך" מלמדת אותנו שיש ניגוד בין שני חלקי המשפט - בחלקו הראשון של המשפט מתואר שדני נוהג לעשות משהו בבקרים, ובחלקו השני של המשפט מתואר משהו המנוגד לאותו דבר שדני עושה בבקרים.

תשובה (1) - נקרא את המשפט עם ההשלמה הראשונה: "בבקרים נוהג דני לצאת עם כלבו לטיול, אך אין זה המקרה בבוקרו של יום זה."

ניתן להבין שדני נוהג לעשות משהו בכל בוקר, אך לפי פתיחת המשפט אנו מבינים שהבוקר הוא לא עשה אותו מסיבה כלשהי. מיד אחר כך מופיעה הסיבה לכך שדני חרג ממנהגו. כמו במקרה זה, לעיתים, יש חלקים במשפט שאינם חשובים להיגיון הפנימי שבו. במקרה זה  - הסיבה שדני שינה את מנהגו איננה קריטית לפתרון השאלה. נמשיך ונקרא: "מכיוון שהיום הוא ממהר להגיע לעבודה , הוא ויתר על שתיית הקפה,ובמקום זאת יצא עם חומי כלבו לטיול קצר". אין ניגוד בין חלקי המשפט כפי שהיה אמור להיות עקב השימוש במילה "אך". דני יצא עם כלבו בבוקרו של יום זה, כמו בכל בוקר.

 

ישנן שאלות, כמו במקרה זה, אותן ניתן לפתור לאחר הקריאה הראשונה בלי לקרוא את המשפט שוב ושוב. לאחר שקראנו את כל המשפט והבנו את הקשרים הלוגיים שבו, נעבור על התשובות אחת אחת. נזכור שההשלמה השנייה – הסיבה שדני חורג ממנהגו - איננה קריטית לפתרון.

תשובה (2) - דני נוהג להתקלח כל בוקר וגם היום העדיף להתקלח - שוב אין בתשובה ניגוד בין מה שדני עושה כל בוקר לבין מה שהוא עשה בבוקר זה.

תשובה (3) -בכל בוקר דני נוהג לשתות קפה ולקרוא עיתון, אך מכיוון שהבוקר הוא ניצב בפני ריאיון עבודה מלחיץ, הוא ויתר על קריאת העיתון והעדיף לחשוב על הריאיון שלו. הדבר אכן מציין ניגוד, המשפט הגיוני מבחינת הקשרים שבו, ולכן זו התשובה הנכונה.

דגש: לפתרון כל שאלה מוקצבת דקה. אם עבר הזמן ובידינו תשובה טובה, נסמנה ונמשיך לשאלה הבאה. יחד עם זאת, אם טרם עבר הזמן המוקצב ואנחנו לא משוכנעים בנכונות התשובה שמצאנו, מומלץ לוודא שהתשובות האחרות שגויות. מטבע הדברים, לעיתים נדמה לנו שמצאנו תשובה נכונה ורק בדיקת תשובה נוספת מבהירה לנו שהיתה בעיה בתשובה שמצאנו. בנוסף, בדיקת כל התשובות מוסיפה לתחושת הביטחון שכה חשובה בבחינה.

בשיטה זו קוראים את כל התשובות במקביל, השלמה אחת כל פעם, ופוסלים תשובות המכילות השלמות שגויות. אנו מציגים אותה פה, למרות שהשימוש בה מועט וברוב המקרים היא יותר מסובכת, שכן צריך לקרוא היא מצריכה לעבד בראש מידע רב במקביל, משימה שאינה פשוטה כלל.

 

______ רבים ______ החוק החדש, גם חגית דוגלת ב______, אך בכל זאת היא ______.

 

(1)        בדומה ל- / מתומכי / ביטול החוק / לא הפגינה בעדו

(2)        בשונה מ- / ממתנגדי / שימור החוק / לא הפגינה כנגדו

(3)        בדומה ל- / ממתנגדי / ביטול החוק / לא הפגינה כנגדו

(4)        בשונה מ- / מתומכי / שימור החוק / לא הפגינה בעדו

 

נתחיל לפתור את התרגיל במאונך - כל השלמה בנפרד. כלומר, נבדוק עבור הקו הראשון איזו מן המילים הראשונות בכל תשובה יכולות להתאים. בהשלמה הראשונה, אנו עדיין לא מכירים את המשך המשפט ולא נוכל לפסול תשובות. לכן אנו ממשיכים להשלמה השנייה. מיד לאחריה מופיעה המילה "גם", המרמזת על כך שלחגית אמורה להיות דעה דומה לאותם אנשים עליהם מדובר בחלקו הראשון של המשפט, ולכן תשובות (2) ו-(4), המתחילות ב"בשונה מ", נפסלות מיד. כעת נמשיך להשלמה השלישית. בתשובה (1) נאמר שחגית תומכת בביטול החוק, בדומה לתומכי החוק, ולכן המשפט נפסל, שכן אין זה הגיוני שתומכי החוק יתמכו בביטולו. מכאן, תשובה (3) היא התשובה הנכונה – בדומה למתנגדי החוק, גם גלית דוגלת בביטולו ובחקיקה מחדש.

נמפה את המשפט תוך כדי הקריאה הראשונה ונבין את אופי הקשרים הלוגיים בין חלקיו. אם אפשר, ניעזר בעבודה לפי זוגות בתשובות. לעיתים נדירות, ולאחר שנשתפשף בפתרון שאלות השלמת משפטים, נוכל לבדוק האם פתרון במאונך יכול לצמצם אף יותר את זמן הפתרון שלנו.