המבחן הפסיכומטרי משמש ככלי מיון לכניסה לאוניברסיטאות השונות במדינת ישראל מתוך אמונה כי ציון פסיכומטרי משקף את יכולת המועמד להשתלב ולהצליח בלימודים האקדמיים. ישנו ויכוח סביב השאלה האם הציון הפסיכומטרי הוא כלי מיון ראוי?
טענות רבות נשמעות בעד ונגד המבחן הפסיכומטרי והמשקל הרב שניתן לו וכנגד יעילותו ויכולתו לשקף נאמנה את הפוטנציאל של המועמד הנבחן להשתלב בהצלחה באוניברסיטאות. לפני מספר שנים האוניברסיטאות שעו לדרישות השונות והחליפו את הציון הפסיכומטרי בכלי מיון אחר שמכונה "ציון מצרף" או "ציון ליבה". ציון המצרף הורכב מציון הבגרות הממוצע בשלושה מקצועות - בגרות במתמטיקה, בגרות באנגלית ובגרות בשפת אם או בגרות בהיסטוריה. ההחלטה לפיה מבחן הפסיכומטרי לא יהיה עוד תנאי חובה לקבלה לאוניברסיטה, נתקבלה בסוף שנת 2001 בעקבות טענות לפיהן הציון הפסיכומטרי משקף פחות טוב מציוני הבגרות את יכולתו של מועמד להצליח ובהתבסס על מחקרים שהוכיחו כי בחינות הבגרות מנבאות הצלחה בלימודים אקדמיים, באותה מידה שעושה זאת המבחן הפסיכומטרי. לפי ההסדר שהונהג יכלו המועמדים לבחור בין קבלה על בסיס ציוני הפסיכומטרי, לבין קבלה על בסיס ציוני הבגרות.
אולם, הסדר זה בוטל במהרה על ידי האוניברסיטאות. הביטול הצית מחדש את הויכוח סביב הפסיכומטרי שאפילו הגיע לבג"ץ. אז מה טוענים המתנגדים למבחן הפסיכומטרי ומה סוברים התומכים בו? תקראו ותחליטו בעצמכם האם המבחן הפסיכומטרי הוא כלי מיון ראוי.
טיעוני נגד
· רבים טוענים כי הבחינה הפסיכומטרית איננה כלי מיון טוב מאחר שאיננה מצליחה לחזות את סיכויי ההצלחה באוניברסיטה ובטח שאיננה משקפת חוכמה או יכולת או מנת משכל, אלא בודקת מיומנויות נקודתיות שניתן לשפרן על ידי אימון מוקדם ותרגול. אם המבחן הפסיכומטרי אכן היה מצליח לשקף חוכמה או יכולת הרי שלא ניתן היה לשפר את ציון הפסיכומטרי באופן כה משמעותי כפי שניתן היום לעשות בבחינות חוזרות ועל ידי הכנה וסיוע ממורים פרטיים ו/או ממכוני הכנה למבחן הפסיכומטרי. לפי סטטיסטיקה שנאספה על ידי 'המרכז הארצי לבחינות ולהערכה', נבחן שלוקח את הבחינה פעם שנייה ואף שלישית משפר את ציוניו בהתמדה ובצורה משמעותית מאד.
· הבחינה הפסיכומטרית מתעלמת ואינה מודדת במישרין את כל הכישורים והמדדים שמצביעים על סיכויים להצליח בלימודים אקדמיים. ישנם מאפיינים רבים שמשפיעים על סיכויי ההשתלבות וההצלחה בעולם האקדמי שלא באים לידי ביטוי במבחן הפסיכומטרי, כגון מוטיבציה, יצירתיות, התמדה, ידע כללי, בטחון עצמי, יכולת ניתוח גבוהה, יכולת עיבוד ושינון חומר (בעיקר עיוני) ועוד.
· הבחינה הפסיכומטרית אינה מעידה על אינטליגנציה או IQ משום שהיא בודקת כישורים ספציפיים שברובם טכניים ואינם בהכרח מעידים על מידת האינטליגנציה של הנבחן.
· מיומנות בפתירת המבחן יכולה להשפיע משמעותית על הציון הפסיכומטרי וישנם טריקים ושיטות שונות שמלמדים מכוני ההכנה למבחן הפסיכומטרי אשר משפרים את הסיכוי להצליח בו. מורה טוב / קורס פסיכומטרי מוביל עם מדריכים איכותיים יכולים לעזור מאד ולשפר משמעותית את יכולת ההתמודדות עם הבחינה.
· מחקרים מוכיחים כי המבחן הפסיכומטרי אמנם מצליח לנבא הצלחה בלימודים באוניברסיטאות, אבל ישנם מקרים רבים מדי בהם מועמדים מצליחים בלימודיהם למרות הישגים נמוכים בבחינה, ולהפך ולכן אין לתת לו משקל כה גדול ככלי מיון מכריע.
· המבחן הפסיכומטרי יוצר אפליה בין בעלי אמצעים למחוסרי אמצעים ומבטיח שהמועמדים מהשכבות החזקות בחברה יתברגו באוניברסיטאות. לעשירים יש גישה נוחה יותר למאגרי ידע, לספריות ולאירועי תרבות מאשר לעניים והם נהנים מיתרון ברור משום שהצלחה במבחן הפסיכומטרי היא פרי הכנה מרובה, הכרוכה בהוצאה כספית גבוהה וזמן פנוי. נבחן בעל אמצעים יוכל להגדיל את סיכויי הצלחתו במבחן הפסיכומטרי משום שהצלחה זו מבוססת על תרגול. מועמד זה יוכל, במשך תקופה בלתי מוגבלת, להשתתף בעוד ועוד קורסי הכנה, ללמוד עם מורים פרטיים, לשנן, לתרגל ולהפנות את מירב הזמן והמרץ ללימודי הכנה למבחן הפסיכומטרי מבלי שייאלץ לעבוד ולהתפרנס למחייתו. טענה זו נהנית מתימוכין אפילו בקרב יוזמי הבחינה - סטטיסטיקה שנבחנה והוצגה ע"י המרכז הארצי לבחינות והערכה הצביעה על כך שככל שהמועמד עשיר יותר כך הוא יקבל ציון פסיכומטרי גבוה יותר.
· הבחינה הפסיכומטרית, בשל המעמד הגבוה לו היא זוכה, יוצרת לחץ רב על הנבחן שיודע שכל עתידו תלוי בהצלחתו בבחינה. לחץ זה כמו גם הלחץ הנובע מהגבלות הזמן בבחינה מחבלות ביכולת של הנבחן ולא מצליחות לשקף את כישוריו האמיתיים. במסגרת הלימודים והבחינות באוניברסיטה אין הגבלה כה קשה של זמן , שיטת המבחנים שונה לגמרי ואין סביב כל בחינה כל כך הרבה לחץ כי לא ניתן לה משקל כה רב, יש מועדי ב' ויש דרכים לשיפור והתמודדות עם הבחינות ולכן אין שום הצדקה לקישור הפסול בין המבחן הפסיכומטרי לבין חיזוי יכולת הצלחתו של התלמיד באוניברסיטאות.
· טענה בולטת שנשמעת כנגד המבחן הפסיכומטרי היא שהוא איננו שוויוני כלל והוא מקפח אנשים ממעמד חברתי מסויים ורקע מסוים, וקיים יתרון מסוים עבור נבחנים אשר באים מרקע דומה לזה של יוצרי המבחן. גם טענה זו נהנית מתימוכין בקרב יוזמי הבחינה - סטטיסטיקה שנבחנה והוצגה ע"י המרכז הארצי לבחינות והערכה הצביעה על כך שמועמד שהינו בן להורים משכילים יותר ובעל העדפה למדע (למשל מעדיף ללמוד פיסיקה על חינוך) יקבל ציון פסיכומטרי גבוה יותר. הסטטיסטיקה אף העלתה נתון מעניין, לפיו ציון פסיכומטרי ממוצע של בנים גבוה יותר מבחינה משמעותית מציון הפסיכומטרי של הבנות. כמו כן, ישנו מחקר (של ד"ר יוסי דן) המאשש טענה זו בקובעו כי לילד שספג חינוך אשכנזי מערבי ושמע מוסיקה קלאסית ולא מוסיקה מזרחית יש סיכויים גדולים יותר להצליח במבחן הפסיכומטרי. לעומת זאת, נבחנים שספגו חינוך אחר ובאים מרקע שונה מגיעים עם חסרים בידע בסיסי ובדרך כלל מגיעים להישגים נמוכים מאד בבחינה הפסיכומטרית. מנגד, יש הטוענים שמחקר זה לא מעיד על בעייתיות כלשהי בבחינה הפסיכומטרית ולא מעיד כלל שהיא איננה כלי מיון שוויוני וראוי, אלא המחקר מייצג מציאות עגומה אך מוכחת בה הילדים שגדלו על חינוך אשכנזי מגיעים לבחינה עם רקע רחב ועשיר יותר וכך מתאפשרת הצלחתם בבחינה.
· ישנם כלי מיון מתאימים יותר מאשר המבחן הפסיכומטרי שיש להם היכולת לשקף בצורה טובה את איכות המועמד ומידת התאמתו. כך, למשל, ריאיון אישי, קורות חיים ומבחני השמה שונים יכולים להעיד על אופיו וכישוריו של המועמד ועל יכולתו להשתלב בקבוצה, לעמוד בתנאי לחץ, להתמודד עם כמויות גדולות של חומר לימודים, להעיד על המוטיבציה, היצירתיות, כושר ההתמדה, הידע שלו ועוד.
אמצעי ראוי נוסף שיכול להחליף את המבחן הפסיכומטרי הוא שימוש בכלי מיון ספציפיים לפקולטה מסוימת לפי דרישות הפקולטה. פעמים רבות נשמעת הטענה שהבחינה הפסיכומטרית שמודדת עמידה בלחץ ובזמנים, יכולת מתמטית ואוצר מילים בעברית ובאנגלית היא כללית מדי ולכן איננה מתאימה ככלי מיון בכל הפקולטות. לדוגמא, מועמד ששולט בעברית ובעל יכולת ניסוח גבוהה אך גרוע במתמטיקה יכול להצליח היטב בפקולטות עיוניות כגון משפטים, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, מדעי החברה ועוד ולכן התקשותו במתמטיקה לא צריכה למנוע השתלבותו בפקולטות הללו. לפיכך, כל פקולטה צריכה להתחשב בממוצע הבגרות ולתת משקל רב למקצועות הספציפיים החשובים ללימודים בפקולטה ואולי אף לעשות בחינות כניסה שבודקות קיומם של כישורים ספציפיים הנחוצים להצלחה בלימודים בפקולטה הספציפית.
כלי מיון נוסף אפשרי הוא קבלת כל המועמדים ללימודים בשנה הראשונה שתהווה מעין שנת מבחן, בסופה ינשרו המועמדים אשר לא הגיעו לממוצע ציונים מסויים. כלי זה נמצא בשימוש במוסדות אקדמיים רבים ונחשבים ברחבי העולם, אולם ספק אם בישראל ניתן ליישמו בשל קשיים טכניים של מוסדות הלימוד לקלוט כל כך הרבה מועמדים, בשל מצבה של המערכת האקדמית בישראל ובשל מחסור במקומות, בתקציבים ובמשאבים.
כלי מיון נוסף שקיים הוא שימוש במבחני IQ או מבחנים פסיכוטכניים שניגשים אליהם ללא הכנה והם בודקים אינטליגנציה בתחומים שונים כגון ראיה מרחבית, זיכרון לטווח קצר, צורת חשיבה ולוגיקה וכך אין בהם התפלגות תוצאות שתלויה ביכולת הפיננסית של הנבחנים ואין כל שינון של טכניקות ותרגול רב שעשוי לסייע ולשפר את סיכויי המועמדים. ישנם מחקרים המצביעים על כך שנבחנים שקיבלו ציונים גבוהים ביותר בבחינה הפסיכומטרית קיבלו ציונים ממוצעים במבחני IQ.
· מבחני הבגרות משקפים טוב יותר מהמבחן הפסיכומטרי את הכשרון והיכולת ומכאן את הסיכוי של המועמד להשתלב באוניברסיטה ולהצליח משום שהם משקפים את יכולת המועמד להכין עצמו במשך תקופה ארוכה לבחינות לא קלות במגוון נושאים. הבחינות משקפות יכולת התמודדות עם למידת חומר רב, יכולת עמידה בתנאי לחץ, יכולת תמרון וניצול מירבי של זמן, יכולת הבעה וידע.
· רבים טוענים שהמשקל הרב שניתן לבחינה הפסיכומטרית הוא מגוחך ושאין זה הולם או הגיוני לתת לפסיכומטרי משקל שווה למשקל תעודת הבגרות בסינון המועמדים לאוניברסיטאות. זה לא פרופורציונלי לתת למבחן הפסיכומטרי, אליו לומדים כ-3 חודשים, משקל זהה לציוני הבגרות אליהם לומדים 3 שנים בתיכון. מנגד יש הטוענים כי הידע הנצבר במהלך חייו של הנבחן ובייחוד בתקופת התיכון מהווה בסיס לידע הנדרש בפסיכומטרי. המסכימים עם שתי הטענות מציעים פשרה לפיה יש להמשיך ולהשתמש במבחן הפסיכומטרי ככלי מיון אולם לתת לו משקל הרבה יותר נמוך.
· המשקל הגבוה המוענק למבחן הפסיכומטרי מפלה לרעה את אוכלוסיית האתיופיים שעבורם המבחן איננו שוויוני ואיננו מסוגל לשקף את יכולותיהם והפוטנציאל הטמון בהם משום שחלקם אינם ילידי הארץ והם באים מרקע תרבותי שונה וסובלים מנחיתות בידיעת השפה העברית (אין אפשרות להיבחן באמהרית). אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה קבלו טענה זו ואפשרו קבלתם של סטודנטים אתיופיים על בסיס ממוצע הבגרות וריאיון אישי תוך הפחתת המשקל הניתן לבחינה הפסיכומטרית. אולם, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית לא שינו את תנאי הקבלה ובחרו להמשיך להעניק משקל מכריע לציון הפסיכומטרי. כתוצאה מכך, מספר הסטודנטים האתיופים הלומדים באוניברסיטאות ירושלים ותל אביב נמוך משמעותית ממספרם באוניברסיטאות האחרות.
טיעוני בעד
· המצדדים במבחן הפסיכומטרי ובעיקר האוניברסיטאות מאמינים כי הבחינה הפסיכומטרית מסוגלת לנבא את סיכויי ההצלחה של המועמדים בלימודיהם האקדמיים, וכי אדם שקיבל ציון גבוה בפסיכומטרי יקבל ציונים גבוהים גם בלימודיו.
· הבחינה הפסיכומטרית היא כלי מיון איכותי ושוויוני כי היא מאפשרת דירוג כל המועמדים על סולם הערכה אחיד כמעט מבלי להיות מושפעת מהרקע השונה ומהמשתנים הסובייקטיביים של כל אחד מהנבחנים. המבחן הפסיכומטרי מצליח להיות הוגן ושוויוני בזכות מאפייניו השונים, למשל, היותו של הציון הפסיכומטרי ציון יחסי, העובדה שהמבחן הפסיכומטרי מתורגם לכמה שפות וכך נותן הזדמנות שווה למועמדים שאינם בעלי תעודת בגרות ישראלית או ששפתם אינה עברית, העובדה שישנם תנאים מיוחדים לבעלי לקויות למידה ועוד.
· המצדדים בבחינה הפסיכומטרית מתנגדים לטענה לפיה אין זה פרופורציונלי לייחס לבגרויות ולפסיכומטרי משקל זהה מאחר ולפסיכומטרי לומדים שלושה חודשים ואילו למבחני הבגרות לומדים 3 שנים. לטענתם, לבחינה הפסיכומטרית לא רק שלא לומדים שלושה חודשים בלבד, אלא מתכוננים לקראתה הרבה יותר מ- 3 שנים - מתכוננים לקראתה כל החיים! הוגי המבחן גורסים כי הכשרים הנמדדים בבחינה הם כשרים שמפתח האדם בהדרגה במשך שנים ארוכות ורבות במסגרות ובדרכים שונות, בלימודים בבית הספר, בקריאה, ע"י תחביבים ותחומי התעניינות ועוד.
· יש הטוענים כי הבחינה הפסיכומטרית מעניקה הזדמנות שנייה לאוכלוסייה גדולה בעלת פוטנציאל גבוה, שלא ניתנה לה הזדמנות לבטא את מלוא יכולתה בלימודים התיכוניים מסיבות שונות ושציוני הבגרות עלולים לחבל בסיכויי קבלתה.
· התומכים במבחן הפסיכומטרי גורסים כי למרות חסרונותיו הוא הרע במיעוטו! כלומר, למרות שאיננו מושלם הוא עדיף על פני כלי מיון אחרים מאחר ובפועל הוכח שמכל הצירופים השונים של אמצעי המיון הקיימים, הצירוף של הבחינה הפסיכומטרית ובחינות הבגרות הוא בעל כושר החיזוי הטוב ביותר למידת הצלחתם של המועמדים בלימודים האקדמיים.
· המבחן הפסיכומטרי הוא חיוני והוא מונע את הצפת האוניברסיטאות. יש מגבלות על התקציב ועל המשאבים של האוניברסיטאות ולכן צריך לנצל את המשאבים בצורה הטובה ביותר, והניצול צריך להיות לטובת אלה שסיכויי ההצלחה שלהם הם הטובים ביותר. יש רבים ששואפים ללמוד באוניברסיטאות אך מספר המקומות מוגבל ובאופן טבעי, כפי שקורה בעולם כולו, האוניברסיטאות משתמשות במסננות בשל מספר המקומות המוגבל ומקבלים לשורותיהן את המועמדים המובילים.
· האוניברסיטאות לא מוכנות להעניק למבחני הבגרות משקל גבוה במיון לקבלה אליהן משום שהם טוענים שהינן כלי בעייתי ביותר ולכן גם מיהרו לבטל את ציון המצרף שהחליף את הציון הפסיכומטרי. האוניברסיטאות סבורות שמבחני הבגרות אינם משקפים את יכול התלמידים להצליח בבחינות משום שבבתי ספר תיכון נחשפו העתקות, שימוש בשיטות פסולות מצד המורים והתלמידים ואף סיוע של מורים לתלמידים בפתרון הבחינות. כמו כן רבים מאד מהמבחנים המשפיעים על ממוצע הבגרות הם ציונים פנימיים התלויים ברמת הלימוד בבית הספר ולכן ממוצע הבגרות איננו מדד שוויוני ואחיד. על נחיצות הציון הפסיכומטרי ככלי מיון העידה ההעדפה הברורה של מרבית התלמידים להשתמש בציון הפסיכומטרי ולא בציון המצרף כאמצעי למיונם בזמן שההסדר שבטל את חובת הפסיכומטרי היה קיים. את הבעייתיות בממוצע הבגרות מאזן ופותר השימוש בציון הפסיכומטרי כמסננת נוספת וכך, באמצעות צירוף ציון הפסיכומטרי עם ממוצע הבגרות נוצר כלי מיון יעיל, שוויוני וראוי.