 |
|
|
אתה נמצא כאן:
פסיכומטרי » מטרות המבחן הפסיכומטרי
|
|
|
|
|
|
רבות כבר דובר בקשר לנחיצותו של המבחן הפסיכומטרי, הגינותו כלפי הנבחנים, מידת דיוקו, השלכותיו הגורליות לעיתים על הנבחנים, תחליפים אפשריים לו ועוד. את כל הדיונים מהסוג הנ"ל תוכלו למצוא בפורומים שונים ובדפי מידע שנכתבו בנושא.
מבלי להביע עמדה כלשהי לעת עתה בנושאים שפורטו לעיל, ברשימה הבאה מפורטים, עובדתית, הכלים שהבחינה הפסיכומטרית מספקת לאוניברסיטאות ולמכללות, והסיבות בעטיין בחינה זו תישאר גם בשנים הקרובות בגדר מבחן החובה אותו חייב לעשות כל החפץ בלימודים אקדמיים. במשך חודשי ההכנה למבחן, הקפידו לא להתעסק בשאלת נחיצותו והגינותו של המבחן. אין זה משנה כלל כעת. המבחן קיים, ואתם צריכים להיבחן בו כדי להתקבל למוסד הלימודים. צריך להתמודד עם העיקר, ולא להתעסק בטפל. מטרה מספר 1: המבחן הפסיכומטרי ככלי לחיזוי הצלחה בלימודים כידוע מספר הכיסאות בכל חוג מוגבל מראש. ניקח לדוגמא חוג אשר בכל שנה 160 איש בדיוק יתקבלו לחוג. על מנת שלא "לבזבז" את מספר הכיסאות המצומצם, עושה ועד ראשי האוניברסיטאות את השימוש הנרחב במבחן הפסיכומטרי ככלי לחיזוי ההצלחה של המועמדים, כלי אשר ינסה להבטיח שכיסאות החוג אינם "מבוזבזים" על מי שלא יסיים את הלימודים בהצלחה. המבחן הפסיכומטרי הוא כלי ההערכה היחיד שקיים, המאפשר לדרג את המועמדים לאוניברסיטאות על גבי סולם הערכה אחיד. לפי המרכז הארצי, בהשוואה למדדים אחרים (כגון מבחני הבגרות), המבחן הפסיכומטרי מושפע פחות מהרקע השונה של המועמדים, או ממשתנים אחרים. למשל, ניתן היה לומר כי בתי ספר תיכוניים מסוימים מכינים את תלמידיהם טוב יותר לבחינות הבגרות, ובכך מקנים יתרון לתלמידיהם בעת הקבלה ללימודים אקדמיים. טענה זו נכונה כמובן, לא צריך להתאמץ כדי להבחין בהבדלים שבאחוזי הזכאים לבגרות בין בתי ספר שונים בישראל. כמו כן ניתן להבחין בהבדלים ניכרים בממוצעי הבגרויות המשוקללות שהשיגו בתי ספר מסוימים לעומת בתי ספר אחרים. לעומת זאת, ניתן להעלות טענה, מוצדקת לא פחות אך פחות נעימה למשמע אוזן, כי בבתי ספר מסוימים נהוגות העתקות במבחני הבגרות כדבר שבשגרה, דבר פסול לכשעצמו, המעניק לתלמידים המעתיקים יתרון בעת הקבלה ללימודים אקדמיים. המבחן הפסיכומטרי לעומת זאת, בנוי בצורה אשר תקשה ביותר על אפשרות ההעתקה בו, ועל כך עוד בהמשך. כך או כך, ברור לכל הנוגעים בדבר במערכת החינוך התיכונית, העל-תיכונית והאקדמית, כי מבחני הבגרות לבדם אינם כלי מיון אמין, יעיל וטוב, וממחקרים שנעשו נמצאה מידת התאמה סטטיסטית נמוכה בין ההצלחה במבחני הבגרות לבין ההצלחה בלימודים האקדמיים. יש לזכור כי מדובר בסטטיסטיקות בלבד, מדע שאינו מוגדר כמדע מדויק, אך מדע המאפשר להבין מגמות ומשתנים מהסוג המבוקש בתחום זה. לעומת איכות הניבוי הנמוכה של מבחני הבגרות, נמצא כי קיימת התאמה סטטיסטית ברמה גבוהה בין ההצלחה במבחן הפסיכומטרי לבין ההצלחה בלימודים האקדמיים. בנוסף, כאשר משקללים את ציוני הבגרויות יחד עם ציוני המבחן הפסיכומטרי לכדי ציון "סכם" בסולם אחיד עבור כל המועמדים, מתקבל ציון בעל התאמה ברמה גבוהה ביותר, לכן בשיטה זו משתמשים כיום כל המוסדות האקדמיים המכבדים את עצמם. אם תרצו, זה "הרע במיעוטו", עד להודעה חדשה, שלא תבוא בזמן הקרוב. כפי שצוין לעיל, מדובר בהתאמה סטטיסטית בלבד. ברוב המקרים יהיה הדבר נכון, ובחלק מהמקרים, משני הכיוונים, נמצא גם פריטים שאינם עונים על המתואר. לדוגמא, נדרש למשל ציון פסיכומטרי של 670 כדי להתקבל לפקולטה למשפטים במקום מסוים. הטענה הסטטיסטית תהיה, כי מי שיש לו את הציון הנ"ל ומעלה, יסיים בהצלחה את לימודיו. ואולם, בדיקות הראו, כי גם תלמידים שהתקבלו בוועדות חריגים וציונם הפסיכומטרי נמוך בהרבה (נניח - ציון 610), הצליחו לסיים את לימודיהם ללא קושי מיוחד, ובציונים טובים. מן העבר השני, נרשמו מקרים של תלמידים בעלי ציון גבוה בהרבה מציון 670 (נניח- 735), שלא סיימו את לימודיהם מסיבות שונות ומשונות. לא תתאמצו הרבה כדי לגלות שגם בחוג מכריכם יש מי שיכולים "להכות" את הסטטיסטיקה. כך או כך, כל עוד אין לאוניברסיטאות דרך לנבא מראש מי יסיים בהצלחה את לימודיו, וכל עוד מספר הכיסאות בכל חוג קבוע ומצומצם, אין ברירה אלא לדאוג שאנשים "מתאימים" בלבד יישבו על כיסאות אלו. ככל שהדבר כואב, זו המציאות נכון להיום, ניתן להלין עליה, אך יש להתמודד איתה. זכרו, כי בתקופת ההכנה לבחינה אל לכם להטריד את עצמכם בסוגיות שאינן קשורות להכנה עצמה. ברור שכולם היו יותר מאושרים אם היו פוטרים אותם מחובת הבחינה, כך שאתם לא לבד בעסק. תפקידכם הוא פשוט לעשות את הטוב ביותר. מטרה מספר 2: המבחן הפסיכומטרי ככלי למיון מועמדים כפי שנאמר, המבחן הפסיכומטרי אינו כלי מיון מושלם. אמנם הוא מנבא היטב הצלחה בלימודים, אולם ישנם מקרים שבהם מועמדים עשויים להצליח בלימודיהם למרות הישגים נמוכים בפסיכומטרי, ולהפך. עלינו לזכור כי קיימים גורמים רבים אחרים להצלחה בלימודים, כגון מוטיבציה, יכולת התמדה, כוח רצון, יצירתיות והשקעה, כל אלו יכולים בהחלט להיות קשורים להצלחה בלימודים. יש לציין בהקשר לכך כי מקצת תכונות אלה נבדקות בעקיפין, הן בפסיכומטרי והן בבחינות הבגרות. מכאן שהציון המסכם לצורך מיון לוקח בחשבון, במידה מסוימת, תכונות אלה. נטייה טבעית היא להסתכל על הבחינה הפסיכומטרית כעל בחינה שנועדה להכשיל את הנבחנים. טענה זו מופרכת מיסודה, שכן להכשיל הינה משימה קלה במיוחד, וניתן בנקל לכתוב סדרת שאלות, בכל נושא, שאיש לא יהיה מסוגל לפתרן. גם אתם מסוגלים לכתוב שאלה קשה, זו לא חוכמה גדולה. החוכמה הגדולה היא לכתוב שאלה שמסוגלת למיין. למיין את הנבחנים בכל אחד מעשרות הנושאים עליהם אתם נבחנים. ישנן אם כן שאלות ברמת מיון וסינון נמוכה, כלומר כאלה שיפתרו נכונה נניח 70 אחוזים מהנבחנים, וישנן שאלות ברמת סינון גבוהה, אותן יפתרו רק 15 אחוזים מהנבחנים. הבחינה מורכבת בערך מ- 45 אחוזים של שאלות קלות ובסיסיות, 35 אחוזים של שאלות ברמת קושי בינונית ומעלה, ו- 20 אחוזים של שאלות ברמת קושי גבוהה (קביעה אובייקטיבית). במהלך הלמידה, עליכם לוודא קודם כל שאתם לא "ממוינים" בשאלות הקלות, אותן עליכם "להרוויח" בצורה בטוחה, ורק אז להתפנות ללמוד את השאלות ברמת הקושי הבינונית. ניתן לומר, באופן גס, שאין כל צורך לפתור אף אחת מהשאלות הקשות שבבחינה כל עוד לא מנסים לקבל ציון של מעל 650. ציון זה יושג, כמעט בוודאות, כאשר נשיג 80 אחוזי פיתרון בכל התחומים, באופן קבוע, ולעיתים גם 75 אחוזים ומעלה יספיקו לשם כך. ציון של 540 למשל, שהוא הציון הממוצע בקירוב בבחינה הפסיכומטרית, יושג ע"י פיתרון של 65 אחוזים מהשאלות, כלומר פתרון כל השאלות ברמת הקושי הקלה, ומחצית מהשאלות ברמת הקושי הבינונית. נהוג לחשוב כי הבחינה בודקת רק את היכולות בתחומי הכמותי, המילולי והאנגלית. בפועל, על אף שלכאורה אלו הם הנושאים המופיעים בבחינה, אנו נבחנים בשורה ארוכה של תכונות אופי, וממוינים לפיהן מבלי שאנו מרגישים. הבחינה ארוכה, לחוצה, מגוונת, קצרה בזמנים וללא הפסקות. קל להבין אם כן, שתכונות אופי אחרות כגון עמידה במצבי לחץ, עמידה בזמנים ותכנון זמנים, קבלת החלטות במצבי לחץ, ועוד מיני משתנים שאין מקום לפרטם, כל אלו נבחנים בעקיפין במבחן הפסיכומטרי. גם טענה זו מקוממת, ועולה הרצון להתנגד לה. שוב, עליכם לזכור לא להתעסק בטפל, אלא בעיקר, והוא ללמוד את שצריך ללמוד, מבלי להתלונן. סיכום המבחן הפסיכומטרי מאפשר למוסדות הלימוד למיין בצורה יעילה את המועמדים ללימודים האקדמיים, ולחזות במידה מדויקת יחסית, את סיכויי ההצלחה שלהם באקדמיה. יכול להיות שישנן דרכים יעילות יותר, צודקות יותר ומדויקות יותר. דרכים אלה עדיין אינן בשימוש, ועל כן עלינו להתכונן למבחן הפסיכומטרי, ולעסוק רק בהכנה עצמה ולא בסוגיות נלוות. |
|||||||||||||||||||||||||||||||
כל הזכויות שמורות: פורטל ה-פסיכומטרי של ניב רווח, פורטל ה-לימודים של ניב רווח, 2005-2010