רמתו של המבחן הפסיכומטרי

פשוט מאוד. דואגים לנצל את המעט זמן שיש כדי לנסות לפתור רק שאלות שיש סיכוי לפתרן. הסיכוי לפתור שאלה הוא כמובן סובייקטיבי, כך שמדובר ברוב המקרים בהרגשה אישית שלכם.

יותר קשה מהבגרויות?
כפי שהוסבר בנושא "תוכן המבחן הפסיכומטרי", קשה למצוא הקבלה בין רמת הקושי של מבחני הבגרות לבין רמת הקושי של המבחן הפסיכומטרי. אמנם, כמעט כל הנושאים המופיעים במבחן מופיעים גם בצורה כזו או אחרת במבחני הבגרות, אולם, זוהי הפעם הראשונה בו אתם מתנסים במבחן "אמריקאי" בו התשובות כבר נתונות, בעוד שבכל מבחני הבגרות, אם הייתם אלו שצריכים להמציא את התשובה לשאלה.

בחלק מהמקרים, כפי שתיווכחו, אין כל קשר לחומרי הלימוד של מבחני הבגרות. למשל, לא נדרשתם במבחן הבגרות לענות על שאלות מילוליות מסוג "אנלוגיות". כמו כן, לא נדרשתם לשאלות מסוג "ניסוח מחדש" של משפטים בשפה האנגלית.

להוסיף על כל זאת, זכרו שמבחן פסיכומטרי שאורך 200 דקות, שווה למעשה במשקלו לכל מבחני הבגרות שעשיתם, וזמן פתרונם קרוב ל- 2,000 דקות...

אם עד כה היינו רגועים, עכשיו זה כבר מתחיל להיות מלחיץ.

לסיכום חלק זה, ניתן לומר כי לא ניתן לעשות השוואה בין רמת הבגרויות לבין רמתו של המבחן הפסיכומטרי, משתי סיבות: נושאי הבחינות אינם זהים, והבחינה היא בחינה מסוג אחר.

אז בעצם הכל קשה?
לא!
המבחן הפסיכומטרי אינו "רצף אינסופי של שאלות בלתי פתירות" כפי שהגדיר זאת פעם תלמיד מתוסכל במיוחד. למעשה, הכמות של השאלות הקשות אינה עולה על 20% מהשאלות.

הבחינה מורכבת משאלות ברמות קושי שונות ומגוונות. ישנן שאלות בבחינה שרמתן קלה ביותר ומרבית הנבחנים יענו עליהן ללא קושי מיוחד, וישנן שאלות בבחינה שרמתן גבוהה ביותר ומעטים בלבד יצליחו לענות עליהן נכונה.

תוך כדי פיתרון הבחינה, עלינו לזכור כי כאשר איננו מצליחים לפתור שאלה, ננחשה מיד. זיכרו שעליכם לענות על כל השאלות בפרק, כך שאם נתעכב זמן רב על שאלה אחת, לא יישאר לנו זמן לענות על שאר השאלות. המרכז הארצי מצהיר כי לשאלות קלות ולשאלות קשות משקל שווה בקביעת הציון, לכן, אין כל סיבה להתעכב על שאלה קשה אחת. בזמן שתחסכו תוכלו אולי לענות על כמה שאלות קלות ממנה.

ניתן לחלק את רמת הקושי של השאלות לשלוש רמות:
שאלות ברמת קושי נמוכה:45 אחוזים מהשאלות.
שאלות ברמת קושי בינונית:35 אחוזים מהשאלות.
שאלות ברמת קושי גבוהה: 20 אחוזים מהשאלות.

לפיכך, מטרתנו תהיה לפתור כמה שיותר שאלות בדרגות הקושי הנמוכה והבינונית, תוך שאנו מקפידים לוותר על השאלות ברמת הקושי הגבוהה. במידה ובסוף הפיתרון יישאר לנו זמן, נוכל תמיד לנסות ולפתור את השאלות הקשות עליהן ויתרנו.

מה קל ומה קשה?
קודם כל, מדובר בעניין סובייקטיבי. ברור ששאלה מסוימת תהיה קלה לאחד וקשה לאחר, ושאלה אחרת תהיה דווקא קלה לאחד וקשה לאחר.

יחד עם זאת, עלינו לזכור כי כל שאלה שמופיעה כיום בבחינה, נבדקה כבר, בפרקי פיילוט קודמים, על אלפי נבחנים. מערכות המידע של המרכז הארצי ניתחו את השאלה, וקיבלו מדדים שונים הנוגעים לה. בין השאר, ידוע בדיוק כמה אחוזים פתרו נכונה את השאלה. מדד זה, משמש בין השאר, לקביעת מיקומה של השאלה בפרק, ולקביעת מינוני השאלות הקלות, הבינוניות והקשות בכל פרק בחינה.

לפי פרסומי המרכז הארצי, בכל תחום בבחינה מופיעים כמה סוגים של שאלות, כאשר שאלות מאותו סוג מופיעות יחד, והן מסודרות בסדר קושי עולה, חוץ משאלות בהבנת הנקרא (בפרקי חשיבה מילולית ובפרקי האנגלית), המסודרות לפי סדר הופעת הנושאים בקטע. כלומר, בכל סוג של שאלות (אנלוגיות לדוגמא), נוכל למצוא שאלות בכל שלוש רמות הקושי, ואם נתעלם לרגע מכך שדרגת קושי היא גם עניין סובייקטיבי, הרי שהמרכז הארצי למעשה מודיע לנו, היכן נוכל למצוא שאלות קלות והיכן קשות.

דוגמא - פרק אנגלית:
ניקח לדוגמא את החלק העוסק בהשלמת משפטים בפרק האנגלית: בחלק זה ישנן 11-12 שאלות. באופן אובייקטיבי, שאלות 1-5 (5 שאלות) יהיו לרוב שאלות קלות שמרבית האוכלוסייה תענה עליהן בצורה נכונה. שאלות 6-9 (4 שאלות) יהיו בדרגת קושי בינונית, ושאלות 10-12 (3 שאלות) יהיו בדרגת קושי גבוהה. הנושא הבא אחרי השלמת המשפטים, הוא ניסוח מחדש של משפטים באנגלית. בנושא זה יופיעו 6-7 שאלות. השלוש הראשונות הן קלות, לאחריהן שתיים בינוניות, ולאחריהן שתיים קשות. כאשר נפתור מבחן פסיכומטרי, נעדיף לדלג על השאלות הקשות בהשלמת משפטים, בכדי להספיק לפתור את השאלות הקלות בניסוח מחדש.

יישום - פרק מילולי
הפרק המילולי נחלק לשישה סוגים של שאלות: מילים וביטויים, אנלוגיות, משמעות חבויה, השלמת משפטים, היגיון והבנת הנקרא. בכל אחד מסוגי השאלות, למעט בהבנת הנקרא (שם סדר השאלות אינו לפי דרגת קושי אלא לפי סדר הופעת המידע בקטע), יופיעו שאלות בכל שלוש דרגות הקושי. מכאן, שתמיד נעדיף לוותר על האנלוגיה האחרונה לטובת השאלה הראשונה במשמעות חבויה, ונוותר על השאלה האחרונה בהשלמות משפטים כדי להספיק לפתור את השאלה הראשונה בהיגיון.

הבנתם את הרעיון הכללי, אל תשכחו ליישם זאת, גם, ובעיקר, בפרק הכמותי.