בעד ונגד הבחינה הפסיכומטרית

המבחן הפסיכומטרי משמש ככלי מיון לכניסה לאוניברסיטאות ולמוסדות הלימוד השונים במדינת ישראל, מתוך אמונה כי ציון פסיכומטרי משקף את יכולת המועמד להשתלב ולהצליח בלימודים אקדמיים. מאז שנכנס הפסיכומטרי לתוקף, החל ויכוח סביב השאלה האם הציון הפסיכומטרי צריך לשמש כאחד הקריטריונים המרכזיים בקבלה לאקדמיה, ועד כמה הוא כלי תקף וראוי.

טענות רבות נשמעות בעד ונגד המבחן הפסיכומטרי והמשקל הרב שניתן לו, וכנגד יעילותו ויכולתו לשקף נאמנה את הפוטנציאל של המועמד הנבחן להשתלב בהצלחה באקדמיה. אז מה טוענים המתנגדים למבחן הפסיכומטרי ומה סוברים התומכים בו? אנו מזמינים אתכם לקרוא את המאמר ולהחליט בעצמכם האם המבחן הפסיכומטרי הוא כלי מיון ראוי.

רבים טוענים שהפסיכומטרי אינו מצליח באמת לנבא את סיכויי המועמד להצליח באקדמיה ואינו מהווה אינדיקציה לאינטליגנציה שלו, אלא בוחן מיומנויות נקודתיות אותן ניתן לשפר על ידי אימון ותרגול. כחיזוק לטענה זו, ניתן לומר כי אם היה הפסיכומטרי מודד את הפוטנציאל הטמון בנבחן, לא ניתן היה לשפרו על ידי בחינות חוזרות, אולם בפועל, נבחנים שניגשים שוב ושוב לפסיכומטרי עשויים לשפר את ציוניהם בצורה משמעותית.

טענה נוספת היא שהמבחן הפסיכומטרי אינו מודד את כלל הכישורים אשר קשורים להצלחה באקדמיה. כך למשל, כישורים כדוגמת מוטיבציה, יצירתיות, התמדה, ביטחון עצמי, יכולת ניתוח גבוהה, יכולת עיבוד ושינון חומר ועוד, אינם נמדדים באופן ישיר, וייתכן תרחיש בו מועמד ללימודים מאופיין בהם ועדיין אינו מצליח לקבל ציון שיספיק לו להתקבל למסלול בו חפץ. מנגד, ניתן לטעון כי כישורים אלה בהחלט נמדדים באופן עקיף בפסיכומטרי, באמצעות שינון החומר, התמדה, מוטיבציה והשקעה בתהליך הלמידה.

טענה אחרת הנשמעת כנגד הפסיכומטרי היא שהוא מפלה בין בעלי אמצעים כלכליים שונים, ומבטיח את התברגותן של השכבות החדשות באקדמיה, ובכך מחזק את מעמדן. הסיבה לכך נעוצה הן בגישה הנוחה של אנשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה למאגרי ידע ולאירועי תרבות והן בתהליך ההכנה למבחן הפסיכומטרי הכרוך בהוצאה כספית גבוהה ובזמן פנוי. באופן זה, יכולים מועמדים עשירים יותר להיעזר במורים פרטיים, לפנות זמן ומרץ להכנה לבחינה, מבלי שייאלצו לעבוד על מנת להתפרנס למחייתם. כחיזוק לטענה זו ניתן לראות נתונים סטטיסטיים המעידים על כך שככל שהמועמד עשיר יותר, כך ציונו הפסיכומטרי יהיה גבוה יותר.

מנגד, קשה לומר האם הציון הגבוה של מועמדים מרקע סוציו-אקונומי גבוה נובע מהאמצעים העומדים לרשותו בלבד, או שמועמדים מהמעמדות הגבוהים יותר הינם גם אינטליגנטיים יותר, ועל כן הגיעו למקום בחיים אליו הגיעו. במובן הזה, ערכת הלימוד לפסיכומטרי של ניב רווח מאפשרת לכל אחד לגשת לבחינה הפסיכומטרית ולהיעזר במיטב חומרי ההכנה, מבלי להוציא אלפי שקלים על קורס פסיכומטרי, בו לרוב ייאלצו התלמידים להצטופף בכיתה גדולה אשר תפגע במימוש הפוטנציאל שלהם. בנוסף, כוללת ערכת הלימוד שלנו תמיכה מקוונת של מדריכים מעולים, כך שמעבר לחומרי לימוד מצוינים ועדכניים, יכול כל תלמיד ללמוד בקצב שלו, בשעות המתאימות לו, ובכך מהווה הערכה אלטרנטיבה שפויה ושוויונית יותר.

הבחינה הפסיכומטרית, בשל המעמד הגבוה לו היא זוכה, יוצרת לחץ רב על הנבחן שיודע שעתידו תלוי בהצלחתו בבחינה, או לפחות כך היא נתפסת בעיני אותו מועמד. לחץ זה, כמו גם הלחץ הנובע מהגבלות הזמן בבחינה, מחבלים ביכולת של הנבחן ואינם מאפשרים לנבחן לשקף את כישוריו האמיתיים. מחד, ניתן לטעון כי הלימודים באקדמיה אינם באמת כוללים בחינות הנערכות בתנאים מלחיצים שכאלה (כדקה לכל שאלה), ועל כן אין שום הצדקה לקיים בחינה פסיכומטרית במתכונתה הנוכחית.

מאידך, יהיו שיטענו כי הפסיכומטרי דווקא נחשב לקל לעומת בחינות אחרות באקדמיה, וכי לעתים היקף החומר הנדרש לבחינות מסוימות גדול באופן משמעותי מזה שיש ללמוד לבחינה הפסיכומטרית. בנוסף, לפסיכומטרי ניתן לגשת כמה פעמים שרק רוצים, כאשר הציון הגבוה הוא זה שקובע, דבר שאינו קורה באקדמיה, ועל כן דווקא הפסיכומטרי מאפשר מדידה מדויקת יותר של הפוטנציאל האקדמי של המועמד. עם זאת, אין לשכוח שיש לכך השלכות כספיות משמעותיות.

כמעט כולם יסכימו עם הטענה שלפחות עבור חלק מחוגי הלימוד לתואר ראשון, עדיף למיין מועמדים באמצעות כלים כמו ראיון אישי, קורות חיים או מבחני השמה שונים המעידים על כישוריו של המועמד, יכולתו להשתלב בקבוצה, עמידתו בתנאי לחץ, מידת היצירתיות שלו ועוד. בנוסף, ניתן לטעון כי היכולות הנמדדות בפסיכומטרי הן כלליות מדי ואינן מתאימות ככלי מיון לכל הפקולטות והחוגים (למה בעצם שמועמד עם ציון נמוך במיוחד בחלק הכמותי לא יוכל להצליח בלימודים בחוג לאסלאם או מזרח תיכון?). על כן, ראוי לשקול שימוש בכלי מיון בספציפיים על פי דרישות החוג. הצעה אחרת היא שימוש בציוני הבגרות של המועמד, שלטענת המצדדים ברעיון, משקפים טוב יותר את כישרונו ויכולתו של המועמד להשתלב באקדמיה.

הצעה נוספת ככלי אלטרנטיבי למיון מועמדים הוא קבלת כל המועמדים לשנת הלימודים הראשונה, וקביעת רף ציונים מסוים שמועמדים שלא יגיעו אליו בסיום שנת הלימודים ייאלצו לנשור מהחוג. דרך זו נמצאת בשימוש נרחב ברחבי העולם, אולם בישראל, בשל קשיים תקציביים והיעדר משאבים מתאימים, מתקשים מוסדות הלימוד לקלוט מועמדים כה רבים. כלי אחר שהוצע הוא שימוש במבחן IQ או במבחנים פסיכוטכניים אליהם ניתן לגשת ללא הכנה, והציונים בהם אינם אמורים להיות מושפעים מיכולתם הכלכלית של המועמדים או מטכניקות של תרגול ושינון. כחיזוק לכך ניתן למצוא קורלציות בין מבחני IQ למבחן הפסיכומטרי, אולם מנגד, אנו עדים כיום למגוון מכונים המציעים הכנה גם למבחנים אלו.

רבים טוענים שהמשקל הרב שניתן לבחינה הפסיכומטרית הוא מגוחך ושאין זה הולם או הגיוני לתת לפסיכומטרי, אליו לומדים שלושה חודשים, משקל שווה או אף גבוה יותר ממשקלם של ציוני הבגרות בסינון המועמדים לאוניברסיטאות, אליהם מתכוננים במשך שלוש שנים בתיכון. מנגד יש הטוענים כי הידע הנצבר במהלך חייו של הנבחן, ובייחוד בתקופת התיכון, מהווה בסיס לידע הנדרש בפסיכומטרי. לטענתם, לבחינה הפסיכומטרית מתכוננים במשך כל החיים, והכישורים הנבחנים בה נצברים באדם לאורך כל חייו באמצעות למידה, קריאה, חשיפה וצבירת חוויות ותחומי עניין.

כהצעת פשרה, היו שהציעו להמשיך ולהשתמש במבחן הפסיכומטרי ככלי מיון אולם לתת לו משקל הרבה יותר נמוך, וכיום אכן ניתן לראות מגוון מסלולי לימוד באוניברסיטאות ובמכללות המציעים חתכי קבלה שאינם כוללים חובת פסיכומטרי, במיוחד עבור אלה שממוצע הבגרות שלהם גבוה במיוחד.

המצדדים במבחן הפסיכומטרי, ובעיקר האוניברסיטאות, מאמינים כי הבחינה הפסיכומטרית מסוגלת לנבא את סיכויי ההצלחה של המועמדים בלימודיהם האקדמיים, וכי אדם שקיבל ציון גבוה בפסיכומטרי יקבל ציונים גבוהים גם בלימודיו ויסיימם בהצלחה. לדבריהם, הבחינה הפסיכומטרית היא כלי מיון איכותי ושוויוני כי היא מאפשרת דירוג של כל המועמדים על סולם הערכה אחיד וזאת כמעט מבלי להיות מושפעת מהרקע השונה ומהמשתנים הסובייקטיביים של כל אחד מהנבחנים. לדבריהם, המבחן הפסיכומטרי הוגן ושוויוני בזכות מאפייניו השונים כמו הציונים היחסיים, העובדה שהוא מתורגם למספר שפות ובכך נותן הזדמנות שווה למועמדים שאינם בעלי תעודת בגרות ישראלית או ששפתם אינה עברית, התנאים המיוחדים הניתנים לבעלי לקויות למידה ועוד.

הפסיכומטרי מאפשר למנוע את הצפת האוניברסיטאות, כמו גם ניצול המשאבים העומדים לרשותן בצורה הטובה ביותר, על ידי בחירת המועמדים בעלי הסיכוי הגדול ביותר להצליח באקדמיה.האוניברסיטאות אינן מוכנות להעניק למבחני הבגרות משקל גבוה במיון לקבלה אליהן משום שלטענתן, הבגרויות הינן כלי בעייתי שאינו יכול לשקף את יכולת התלמידים להצליח, וזאת בשל היסטוריה של העתקות בתיכונים ושיטות הוראה שונות בתיכונים שונים. בנוסף, ציון הבגרות הסופי מושפע מציונים פנימיים התלוי ברמת בית הספר, ולכן ממוצע הבגרות אינו מדד שוויוני ואחיד.