מטרות המבחן הפסיכומטרי

עם זאת, יש לציין כי בהחלט עשויות להיות דרכים מדויקות יותר למיון מועמדים, אולם דרכים אלה אינן בשימוש מסיבות יישומיות או תקציביות, ועל כן, נכון לרגע זה, על מועמדים ללימודים אקדמיים להתכונן היטב לבחינה הפסיכומטרית ולא לעסוק בסוגיות נלוות העוסקות בתוקף המבחן. ניתן למצוא כאן מידע על הרפורמה בתנאי הקבלה.

מאחר שמספר המקומות בכל חוג מוגבל, משתמש ועד ראשי האוניברסיטאות בבחינה הפסיכומטרית על מנת להבטיח שהמקומות שיאוישו אינם "מבוזבזים" על סטודנטים שלא יסיימו את הלימודים בהצלחה. מחקרים אמפיריים מצאו קשר סטטיסטי מובהק בין הציון הפסיכומטרי למידת ההצלחה בלימודים אקדמיים. בנוסף, כאשר משקללים את ציון הפסיכומטרי עם ציוני בחינות הבגרות, מתקבל ציון סכם בסולם אחיד עבור כל המועמדים. ציון סכם זה נמצא גם הוא במתאם סטטיסטי גבוה אף יותר עם מידת ההצלחה בלימודים.

את נתונים אלה יש לסייג ולציין כי ישנם תלמידים ה"מכים את הסטטיסטיקה". ישנם סטודנטים שמתקבלים ללימודים אקדמיים לאחר שלא עמדו בציון הסכם הנדרש אך עברו ועדת חריגים, ומצליחים לסיים את לימודיהם ללא קושי, ומנגד – תלמידים עם ציון הגבוה בהרבה מהנדרש שלא סיימו את לימודיהם מסיבות שונות ומשונות. על כן, נאמר שהמבחן הפסיכומטרי אינו כלי מיון מושלם, אך הוא "הרע במיעוטו" כיום.

הפסיכומטרי נחשב לכלי הערכה הממיין ללימודים אקדמיים טוב יותר מבחינות הבגרות. הוא נקבע על סולם אחיד ואינו מושפע מהרקע של המועמדים או מבית הספר בו למדו. משתנים אלו עלולים להטות את היכולת של כלי הסינון להבחין בין מועמדים המתאימים יותר ללימודים אקדמיים לאלו המתאימים פחות.

כך למשל, ניתן לומר שתיכונים מסוימים מכינים את תלמידיהם טוב יותר לבחינות הבגרות, דבר הניתן לאמת באמצעות בדיקת אחוזי הזכאים לבגרות בבתי ספר שונים בישראל. בנוסף, ניתן לטעון כי בבתי ספר מסוימים נהוגות העתקות בבחינות הבגרות, דבר אשר היה מקנה למועמדים ללימודים אקדמיים יתרון בבואם להתקבל ללימודים. לעומת בחינות הבגרות, המבחן הפסיכומטרי בנוי באופן המקשה על העתקות. בנוסף, על סיבות אלו, מחקרים שנעשו בתחום מצאו מתאם סטטיסטי נמוך בין ציוני הבגרות להצלחה באקדמיה.

בנוסף ליכולותיכם בתחומים הכמותי, המילולי והאנגלית, הבחינה הפסיכומטרית בוחנת בעקיפין גם משתנים אחרים. המבחן הפסיכומטרי הינו מבחן ארוך, מגוון וקצר בזמנים, ותכונות אופי כדוגמת עמידה במצבי לחץ, יכולת לתכנן זמנים וקבלת החלטות נמדדות גם הן, ויש שיטענו כי הן אינדיקטיביות מאוד להתנהלות באקדמיה. טענה זו עלול בוודאי לעורר התנגדות, אולם יש לזכור כי הבחינה הפסיכומטרית היא מדד ההערכה היחידי כרגע ויש להתמקד בלמידה אליו. כמו כן, יש לזכור שקיימים גורמים רבים הקשורים להצלחה בלימודים, כגון מוטיבציה, יכולת התמדה, כוח רצון, יצירתיות והשקעה. יש לציין בהקשר לכך כי מקצת תכונות אלה נבדקות בעקיפין, הן בפסיכומטרי והן בבחינות הבגרות. מכאן שציון הסכם לצורך מיון לוקח בחשבון, במידה מסוימת, תכונות אלה.

נטייה טבעית היא להסתכל על הבחינה הפסיכומטרית כעל בחינה שנועדה להכשיל את הנבחנים. טענה זו מופרכת מיסודה, שכן להכשיל הינה משימה קלה במיוחד, וניתן בנקל לכתוב סדרת שאלות, בכל נושא, שאיש לא יהיה מסוגל לפתרן.

לעומת זאת, המרכז הארצי לבחינות ולהערכה מנסה לכתוב שאלות שמסוגלות למיין את הנבחנים בכל אחד מעשרות הנושאים עליהם הם נבחנים. ישנן, אם כן, שאלות ברמת מיון וסינון נמוכה, כלומר כאלה שיפתרו לדוגמא 70 אחוזים מהנבחנים, וישנן שאלות ברמת סינון גבוהה, אותן יפתרו רק 15 אחוזים מהנבחנים.

כפי שתוכלו לקרוא במאמר העוסק ברמת הקושי בבחינה הפסיכומטרית, הפסיכומטרי מורכב מכ- 30% שאלות ברמת קושי נמוכה, 45% מהשאלות ברמת קושי בינונית וכ-25% מהשאלות ברמת קושי גבוהה. כדי לוודא שאינכם "ממוינים" בשאלות הקלות, נסו "להרוויח" תחילה אותן, ולאחר מכן להתפנות לשאלות הבינוניות והקשות. ציון של 540, שהוא הציון הממוצע, יושג על ידי פתרון של כ- 65% מהשאלות, מה שאומר שעל הנבחן לפתור את כל השאלות הקלות וכמחצית מהשאלות הבינוניות.

במשך חודשי ההכנה למבחן, הקפידו לא להתעסק בשאלת נחיצותו והגינותו של המבחן. אין זה משנה כלל כעת. המבחן קיים, ואתם צריכים להיבחן בו כדי להתקבל למוסד הלימודים. צריך להתמודד עם העיקר, ולא להתעסק בטפל.