ספרים

מבחן יעל, הגדרות בסיסיות



הגדרות בסיסיות

הגדרות בסיסיות

הגדרות בסיסיות:
לפני שניגש לפתור שאלות, מוטב להיזכר בכמה מושגים בסיסיים בשפה העברית. 

כינויי גוף:
תפקידם של כינויי הגוף הוא להחליף את שמות העצם. לדוגמה, במקום להגיד "נעמי אכלה תפוח", ניתן לומר "היא אכלה תפוח".
  גוף ראשון גוף שני גוף שלישי
זכר יחיד אני אתה הוא
רבים אנחנו אתם הם
נקבה   יחידה אני את היא
רבות אנחנו אתן הן

הטיות פעלים על פי גוף:
בעברית יש שלושה "גופים" – הטיות של מילים המבחינות בין הדובר לבין האנשים שעליהם מדברים.
  הסבר כינויי גוף מתאימים דוגמאות
גוף ראשון האדם הדובר (מדבר) או האנשים הדוברים (מדברים). אֲנִי, אֲנַחְנוּ מדבר: "אני הכנתי את העוגה". מדברים: "אנחנו הכנו את העוגה".
גוף שני האדם או האנשים שאליהם מדברים (נוכח / נוכחת / נוכחים/ נוכחות). אַתָּה, אַתְּ, אַתֶּם, אַתֶּן נוכח: "אתה כתבת את זה". נוכחת: "את כתבת את זה". נוכחים: "אתם כתבתם את זה". נוכחות: "אתן כתבתן את זה".
גוף שלישי האדם או האנשים עליהם מדברים כאשר הם לא נמצאים (נסתר / נסתרת / נסתרים / נסתרות). הוּא, הִיא, הֵם, הֵן נסתר: "הוא יקרא את הספר". נסתרת: "היא תקרא את הספר". נסתרים: "הם יקראו את הספר". נסתרות: "הן יקראו / תקראנה את הספר".
הערה: לעיתים ניתן להשמיט את כינוי הגוף, מאחר שהוא נכלל בהטיית הפועל. כלומר, במקום "אני כתבתי" ניתן להגיד "כתבתי".
טרם רכשת הכנה למבחן יעל?
בחר מה שמתאים לך וצא לדרך... :)
חלקי הדיבר

חלקי הדיבר

  • שם עצם – מילה שתפקידה לציין מושג או עצם כלשהו – דומם, חי או צומח. דוגמאות: כִּסֵּא, כֶּלֶב, בְּרוֹש, אַחֲרָיוּת, מַיִם, הוּא.
  • פועל – מילה שתפקידה לציין פעולה, והיא נוטה לפי גוף, זמן, מספר ומין. דוגמאות: אָכַלְתִּי (צורת מדבר בזמן עבר), יַעַצְרוּ (צורת נסתרים בזמן עתיד).
  • הפועל יכול להופיע בצורה פעילה או בצורה סבילה: 
פעולה פעילה – פעולה שאנו יודעים מי עושה אותה. לדוגמה, במשפט "אסף פתח את הדלת" אנו יודעים כי אסף הוא מבצע הפעולה ו"פתח" הוא פועל בצורת פעיל.
פעולה סבילה – פעולה שאיננו יודעים מי עשה אותה. לדוגמה, במשפט "הדלת נסגרה" איננו יודעים מי סגר את הדלת או האם היא נסגרה מעצמה. לפיכך, "נסגרה" הוא פועל בצורת סביל.
  • שם פועל – צורת היסוד של הפועל, מתחילה באות ל'. דוגמאות:לִשְׁמוֹר, לְבַלּוֹת, לֶאֱהוֹב, לַעֲצוֹר.
  • שם פעולה – מילה שמטרתה לציין על איזו פעולה מדובר. דוגמאות: שְׁמִירָה, בִּילוּי, אַהֲבָה, עֲצִירָה.
  • שם תואר – מילה הבאה לאחר שם העצם ומתארת אותו. דוגמאות: ילדה יפה, שולחן גדול, כיסא נמוך ועוד.
  • תואר הפועל – מתאר את הפעולה. משמש כמשלים או כלוואי לפועל. עונה לשאלה "איך התבצעה הפעולה". דוגמאות: הלך לאט (עונה לשאלה "איך הלך?"), שחה במהירות (עונה לשאלה "איך שחה"?).
שייכות:
בעברית מבטאים שייכות בעזרת המילה "של". כינוי השייכות יכול להיות פרוד ("הספר שלי") או חבור, צמוד למילה ("סִפְרִי"). 
כינוי הגוף כינוי שייכות דוגמאות
אני שֶׁלִּי כַּלְבִּי = הכלב שלי
אתה שֶׁלְּךָ סִפְרְךָ = הספר שלךָ
את שֶׁלָּךְ מַחְבַּרְתֵּךְ = המחברת שלךְ
הוא שֶׁלּוֹ שׁוּלְחָנוֹ = השולחן שלו
היא שֶׁלָּהּ חַלּוֹנָהּ = החלון שלה
הם שֶׁלָּהֶם בֵּיתָם = הבית שלהם
הן שֶׁלָּהֶן מִשְֹרָדָן = המשרד שלהן
 
מילות קישור

מילות קישור

מילות הקישור יוצרות קשר לוגי בין משפטים. תפקידן מכריע, שכן הן יכולות לשנות את משמעות המשפט כולו. יש להכיר את מילות הקישור העיקריות:
סוג הקשר מתי משתמשים דוגמאות למילות קישור
הוספה כאשר חלקו האחד של המשפט מחזק ומוסיף על חלקו האחר. ו..., בנוסף לכך, אף, כמו כן, וכן, גם, וגם, יתר על כן, יתרה מזאת, ואף, זאת ועוד, לא כל שכן, לא רק... אלא גם..., מלבד זאת, וכן, נוסף על כך, פרט ל..., מלבד, למעט, חוץ מ..., לבסוף, תחילה, למעלה מכך, ראשית, שנית, שוב, אך ורק, מעבר לכך
ניגוד כאשר החלק האחד של המשפט מנוגד
במשמעותו לחלק האחר.
אבל, אולם, אך, ברם, מחד גיסא, מאידך גיסא, מנגד, לא... אלא, ואילו, בניגוד ל..., בעוד ש..., בו בזמן ש..., בשונה מ..., לעומת זאת, לא... כי אם..., גם אם..., להפך, מצד אחד...., מצד שני..., למרות זאת, מול, עם זאת, אם כי, על אף, אף על פי ש..., אף ש..., אמנם... אך..., כנגד, אדרבה, לחילופין
השוואה כאשר חלק אחד במשפט דומה לחלקו האחר. בדומה ל..., כמו, כפי ש..., כשם ש..., במקביל ל..., בעוד ש, כאילו, כך גם, בהשוואה ל..., כמו, יחסית ל...
סיבה כאשר חלקו האחד של המשפט מסביר מדוע חלקו האחר קרה. כי, בגלל, בשל, שכן, עקב, הואיל ו..., היות ש..., כי, מאחר ש..., מכיוון ש..., כיוון ש..., מפני ש..., משום ש..., על שום ש... מחמת ה..., בגין ה..., בעטיו של, הודות ל..., בזכות, בעקבות, מפאת, בגין, עקב
תוצאה כאשר חלקו האחד של המשפט עוסק בתוצאה שהתרחשה בעקבות חלקו האחר. בעקבות זאת, עקב כך, כתוצאה מכך, אי לכך, כך ש..., לכן, לפיכך, מתוך כך, מכאן ש..., מכאן נובע ש..., הודות לכך, אפוא, בהתאם, נובע מכך, על כן, כך ש..., משום כך, מכיוון שכך
תכלית כאשר חלקו האחד של המשפט מסביר את מטרת החלק האחר. כדי ש..., בשביל, לשם, במטרה ל..., במגמה ל..., למען, כדי ש..., לתכלית זו. כשהמטרה היא למנוע: כדי שלא, פן, שמא
תנאי כאשר חלקו האחד של המשפט מותנה בקיום חלקו האחר, או מסביר איזה תנאי לא קרה ולכן לא התרחש חלקו האחר. מילות תנאי קיים: אם, במקרה ש..., בתנאי ש..., ובלבד ש..., אלא אם כן מילות תנאי בטל (היפותטי): אילו, לו, אילולא = אילו לא, אלמלא = אם לא, לולא = לו לא
ביאור כאשר חלק אחד במשפט מבהיר את חלקו השני כלומר, זאת אומרת, דהיינו, רוצה לומר, הכוונה היא
הדגמה כאשר חלקו האחד של המשפט מדגים וממחיש את חלקו האחר. למשל, לדוגמה, כדוגמת, כגון, כך
זיקה כאשר חלקו האחד של המשפט מתאר את חלקו האחר. ש..., אשר, כי
מילות קישור יופיעו בכל אחד משלושת החלקים של פרקי הברירה ובפרק הכתיבה יהיה עלינו להשתמש בהן בעצמנו. לעיתים, נישאל שאלה שעיקרה הוא מילת הקישור עצמה (דוגמאות בהמשך).
נשמח שתצטרפו גם אתם לאלפי הלקוחות שבחרו בערכות ההכנה מבית ניב רווח!‬
קליק ונתקשר
מילות יחס

מילות יחס

מילות יחס
בדומה למילות הקישור, תפקידן של מילות היחס הוא לקשר בין משפטים. מילות היחס, כשמן כן הן, מציינות את היחס בין הפועל לבין המילה או המילים המשלימות אותו. דוגמאות למילות יחס: ב־, ל־, כ־, מ־, אל, מן, אצל, את, של, בתוך, ליד, על, בשביל. ניתן להטות את מילות היחס: בי, אצלך וכדומה. כמו כן, ישנם פעלים המצריכים מילות יחס ספציפיות. מילים אלה נקראות "מילות יחס מוצרכות", כי הפועל הספציפי "צריך" מילת יחס ספציפית. לעיתים, לא ניתן לפתור שאלה ללא היכרות עם הצירוף הספציפי של הפועל ומילת היחס. התרגול המקיף בספר זה יסייע לכם ללמוד צמדים עיקריים בשפה. המלצה חמה – קראו ספרות עברית. בכל ספר קריאה ישנם אינספור צמדים כאלה.

דוגמאות:
פעלים המצריכים את מילת היחס "ב-": מהרהר, לוחם, מבחין, חושד, מקנא, מודה, מאמין, נלחם, מבקר.
פעלים המצריכים את מילת היחס "ל-": גורם, מחכה, אחראי, מקשיב, דואג, מקנא, מודה, מאמין, אומר,
פעלים המצריכים את מילת היחס "מ-": נעדר, עורק, נזהר, מוּנָע.
פעלים המצריכים את מילת היחס "על": חושב, משפיע, דורך, גובר, מרחם, סומך, משגיח.
פעלים המצריכים את מילת היחס "את": שוקל, מביא, עוזב, בונה, רואה, מבקש, שולח, מבקר, משלים.
פעלים המצריכים את מילת היחס "עם": משלים, נמנה.
 
שימו לב שישנם פעלים שיכולים להופיע בסמיכות ליותר ממילת יחס אחת. המשמעויות של שני הצירופים יהיו שונות. למשל: "משלים את" = מסיים משהו. לעומת זאת, "משלים עם" משמעו מקבל את הדבר.
 
יחיד ורבים
לפי הכלל בעברית, צורות הריבוי בזכר היו צריכות להסתיים ב־Xים (מלך – מלכים) וצורות הריבוי בנקבה היו צריכות להסתיים ב־Xוֹת (נסיכה – נסיכות). אף על פי כן, השפה העברית עברה שינויים היסטוריים רבים וחוקיות זו אינה נשמרת. כך למשל, צורת הריבוי של שולחן (שם עצם זכרי) היא שולחנות ולא שולחנים. דוגמה נוספת היא המילה שנה (נקבה) שצורת הריבוי שלה היא שנים ולא שנות. לפיכך, גם כאן אין מנוס מללמוד בעל פה את צורות הריבוי יוצאות הדופן.
 
מעבר להיכרות עם כללי הבסיס, תרגול רב יעזור להכיר את צורות היחיד והרבים, השייכות, מילות היחס והפעלים על הטיותיהם וכן להכיר את אופי הבחינה. קדימה לעבודה. 
הכנה למבחן יעל

הכנה למבחן יעל

באתר שלנו תוכלו לרכוש ספר ההכנה למבחן יעל או לתרגל מבחן יעל אונליין.

קראו עוד על ערכות ההכנה למבחן יעל שלנו ומידע נוסף על בחינת יעל.
נשמח שתצטרפו גם אתם לאלפי הלקוחות שבחרו בערכות ההכנה מבית ניב רווח!‬
קליק ונתקשר
2019 © כל הזכויות שמורות לחברת ניב רווח פסיכומטרי בע"מ | נגישות לאנשים עם מוגבלות | +Niv Revah | בניית אתריםבניית אתרים