ספרים

מבחן יע"ל - מטלת כתיבה | חיבור מבחן יעל



חיבור - הסבר כללי

חיבור - הסבר כללי

החלק האחרון בבחינה כולל כתיבת חיבור קצר על נושא נתון. משקלו של החיבור הוא שליש מהציון הכללי. אלו ההוראות שמקדימות חלק זה:

בפרק זה נתון נושא לחיבור. עליכם לכתוב 15-12 שורות על נושא זה. שימו לב שהחיבור יתאים לנושא, והשתדלו לכתוב באופן מסודר ובלשון נכונה. יש לכתוב את החיבור על צדו השני של דף התשובות. הזמן המוקצב לכתיבה הוא 15 דקות. אנא העתיקו את נושא החיבור.
טרם רכשת הכנה למבחן יעל?
בחר מה שמתאים לך וצא לדרך... :)
מטרת החיבור

מטרת החיבור

למה חיבור?
מטרת הבחינה המוצהרת היא לבחון כישורים הנדרשים במוסדות להשכלה גבוהה. במהלך לימודיכם תידרשו לכתוב תרגילים, בחינות ועבודות בעברית. חלק זה של הבחינה בוחן את יכולותיכם להביע דעה, לפתח רעיון ולהתנסח בבהירות בכתב.
 
מה בודקים?
הכתיבה הנדרשת בבחינת יע"ל היא כתיבה עיונית, הנהוגה במוסדות להשכלה גבוהה. כתיבה עיונית משמשת לשם הצגת רעיונות ודיון בהם. רעיון עשוי להיות דעה, תפיסה, גישה או תיאור תופעה, והדיון כולל פירוט, הסבר וכן הבאת נימוקים משכנעים, הוכחות ומסקנות. חלקי החיבור צריכים להיות מקושרים זה לזה בדרך הגיונית, והיחס בין הטיעונים השונים צריך להיות ברור. הלשון צריכה להיות בהירה ככל האפשר.
 
החיבור נבדק על ידי שני מעריכים מנוסים, המשמשים כמורים לעברית לתלמידים שעברית אינה שפת אימם. הערכותיהם של שני המעריכים אינן תלויות זו בזו. החיבורים נבחנים בארבעה ממדים: תוכן, ארגון, עושר הלשון ודיוק הלשון. הציון בכל אחד מהמדדים ניתן בסולם של 7-1. הציון הסופי הוא סכום הערכותיהם של שני המעריכים. חיבור שאינו מתייחס לנושא או שאינו מובן לחלוטין ייפסל.
 
בממד התוכן בודקים באיזו מידה החיבור מתמקד בנושא הנתון, באיזו מידה הטיעונים המובעים בו ברורים, האם יש התייחסות רחבה לנושא ואם הפרטים שהובאו בו רלוונטיים. אין חשיבות להשקפתו של הכותב בעניין הנדון. כלומר, אתם יכולים להביע כל עמדה וכל דעה, ובתנאי שזו מנומקת היטב.
 
בממד הארגון בודקים האם החיבור הוא בעל מבנה ברור והמשפטים בו מתקשרים זה לזה בקשר לוגי נכון. כמו כן, בודקים אם אין חזרות על הדברים ואם הכתיבה מאורגנת על פי המקום שהוקצה לה.
הערה: החיבור קצר. אל תחזרו על עצמכם!
 
בממד עושר הלשון נבדקת הרמה הלשונית של החיבור – שימוש באוצר מילים מגוון, שימוש מדויק ועשיר במילים, ניבים וצירופים, תקינות הלשון, שימוש בסוגי משפטים שונים ובאמצעי ארגון לשוניים כמו מילות קישור. שימו לב: שימוש במגוון סוגי משפטים (פשוטים, מורכבים, מחוברים) מוסיף לציון. יחד עם זאת, יש להימנע ממשפטים מסורבלים וארוכים שלא לצורך.

בממד דיוק הלשון נבדק שימוש נכון במילים בכלל ובמילות יחס בפרט, שימוש נכון ביידוע, בהתאמה ובזמנים, וכן כתיב, כתב ופיסוק נכונים.
 
הערה: הכתיבה הנדרשת במוסדות להשכלה גבוהה היא עיונית. כתיבה כזו משמשת לשם הצגת רעיונות ודיון בהם. לא מומלץ לשלב נימה אישית, סיפורי חיים ושימוש בביטויי רגש. 
באתר המרכז הארצי תמצאו דוגמאות לציונים שקיבלו חיבורים שונים בארבעת הממדים.
כתיבת פיסקה

כתיבת פיסקה

פיסקה היא קבוצה של משפטים, המאורגנים סביב רעיון משותף אחד ומתקשרים זה לזה בקשר הגיוני. הפיסקה מורכבת משלושה חלקים מרכזיים: משפט פתיחה, גוף - משפטים תומכים, משפט סיום. המשפטים צריכים להיות מקושרים זה לזה בעזרת מילות קישור מתאימות, על מנת ליצור זרימה טבעית בקריאה.
לצורך כתיבת הפיסקה, נפעל בשלושה שלבים. ראשית, נעלה רעיונות רלוונטיים, נארגן את הרעיונות שהעלינו ונבחר רעיון מרכזי סביבו נרצה לכתוב את הפיסקה.

דוגמה:
1. נניח שעלינו לכתוב פיסקה בנושא סיבות לגזענות.
נתחיל בהעלאת רעיונות – דברים שאנו יודעים על סיבות לגזענות, אסוציאציות וכדומה. למשל: גאווה, התנשאות, חוסר הערכה, שנאה, פחד מהשונה, דעות קדומות, בורות.

2. כעת נארגן את הרעיונות האלה. למשל:
בורות יכולה להוביל לדעות קדומות ולפחד מהשונה. גורמים אלה יכולים להוביל להתנשאות, שנאה, גאווה וחוסר הערכה.

ניתן לחלק את הגורמים לגורמים הקשורים להעצמת עצמי (גאווה, התנשאות) ולגורמים הקשורים לסלידה מהאחר (חוסר הערכה, שנאה, פחד, דעות קדומות, בורות)
3. נבחר רעיון מרכזי. למשל: אחת הסיבות המרכזיות לגזענות היא בורות.
כתבו פיסקה בהתאם לרעיונות שהעליתם ולרעיון המרכזי שבחרתם. 
נשמח שתצטרפו גם אתם לאלפי הלקוחות שבחרו בערכות ההכנה מבית ניב רווח!‬
קליק ונתקשר
דגשים לכתיבה נכונה

דגשים לכתיבה נכונה

  • הקטע שאתם נדרשים לכתוב בבחינה הוא קצר. הקפידו להימנע מלחזור על עצמכם. היו תמציתיים. למשל, במקום: "לדעתי אין להוריד את הגיל המותר לקבלת רישיון הנהיגה כי אני חושב שזה לא יהיה נכון מפני שנהגים צעירים הם חסרי אחריות ולכן יש להשאירו כפי שהוא עכשיו", יש לכתוב: "לדעתי לא יהיה נכון להוריד את הגיל המותר לקבלת רישיון נהיגה, בשל חוסר האחריות של נהגים צעירים".
  • מילות הקישור מקשרות בין משפטים ויוצרות רצף וקישוריות ביניהם, ליצירת יחידה שלמה וברורה. בעמוד 5 תמצאו טבלה המרכזת את מילות הקישור לפי משפחות. חשוב להכיר מילים אלו.
  • הקפידו על עברית תקינה והימנעו מסלנג או "שפת דיבור". אחלה, סבבה, טירוף, בא לי, מת עליו, סגור על זה וכו' – מחוץ לתחום.
  • אל תשתמשו בביטויים המעידים על מעורבות רגשית שלכם. ניסוחים כמו "זה מאוד מפריע לי ש..." או "אני מאוד אוהבת את זה ש..." אינם מתאימים. מצד שני, מותר ואפילו מומלץ להשתמש בביטויים כמו "לדעתי", "להבנתי" ו"בעיניי" כשאתם אומרים משהו שהוא לא עובדה אלא הדעה שלכם.
דוגמאות

דוגמאות

נסו למצוא כמה שיותר בעיות בפיסקה הבאה.
לדעתי, הילדים בימינו הרבה יותר מפותחים מהילדים של העבר, ולכן צריך לתת להם להשתמש בטלפונים ניידים. הרבה הורים היום מפחדים שהילדים שלהם ישתמשו בטלפון נייד בימינו אבל אנו רואים שהיום ילדים כבר בגיל בית ספר יסודי כבר יכולים להשתמש במחשב ובכל מיני סוגים של טכנולוגיות ועושים את זה בצורה טובה מאוד. לכן, לדעתי הם מספיק בשלים, ולא צריך למנוע מהם שימוש בטלפון הנייד. יש אנשים שחושבים שזה יצור לילדים נזק, אבל אני לא מסכימה איתם כלל. כנראה שאנשים אלה לא מבינים כמה טוב ילדים מבינים היום טכנולוגיות וברגע שיתנו לילדים טלפונים ניידים גם האנשים האלו יבינו שהילדים מסתדרים טוב מאוד עם הטלפונים הללו יכולים לעשות בהם שימוש מושכל ובטח שלא צריך למנוע מהם להשתמש בטלפון נייד אם הם רוצים.

בעיות אפשריות:
  • ניסוחים לא תקינים – "הילדים של העבר", "יצור לילדים נזק".
  • המשפט השני מסורבל מאוד, יש חזרה על המילים "היום" / "בימינו" וחזרה על המילה "כבר".
  • חזרה על רעיונות – הרעיון שיש אנשים שמפחדים שילדים ישתמשו בטלפון הנייד; הרעיון שילדים כיום מבינים טכנולוגיות ולכן הם יכולים להשתמש בטלפון הנייד; הרעיון שצריך לתת לילדים להשתמש בטלפון נייד ( = לא למנוע מהם להשתמש בו).
  • רעיונות שאינם מפותחים - בשום מקום לא מוסבר למה ההורים מפחדים לתת לילדים להשתמש בטלפון נייד או למה אנשים מפחדים שהטלפון הנייד יגרום לילדים נזק. במקום זה נאמר "אני לא מסכימה איתם כלל" –  ברור לנו כבר שהכותבת לא מסכימה, אך היא לא טורחת להפריך את טיעוני המתנגדים לעמדתה.
פיסקה משופרת:
לדעתי, החשש, אותו מבטאים הורים רבים, באשר לקשיים הטכנולוגיים שהטלפון הנייד עלול להעמיד בפני הילדים, אינו מוצדק. הלא כבר בבית ספר יסודי הילדים המודרניים משתמשים בטכנולוגיות מגוונות ללא קושי. יש הטוענים שהטלפון הנייד עלול לגרום נזק בריאותי לילדים, אך לדעתי שימוש מושכל ימנע נזק כזה וניתן להנחילו בנקל. מעבר לכך, הטלפון הנייד יכול להציל ילדים במצבי חירום ולאפשר להורים מעקב ופיקוח טובים יותר אחרי ילדיהם. לכן, אני חושבת שיש לאפשר לילדים להשתמש בטלפונים ניידים בהתאם לרצונם ולצרכיהם.

דוגמה נוספת
נסו למצוא כמה שיותר בעיות בפיסקה הבאה. מצאו פתרונות לבעיות שמצאתם. שפרו את הפיסקה.
כל מי שפוגש בשמעון ישר מתרשם. יש לו עיניים טובות וחכמות, חיוך נעים ואחלה לחיצת יד, ולכן אנשים מבינים שיש לו אישיות מיוחדת. למרות זאת, לא כולם יודעים ששמעון הזקן המרשים הזה היה איש מחתרת כשהיה צעיר. זה בגלל שהעיניים, החיוך ולחיצת היד שלו, והאווירה הטובה והמזמינה שהוא משרה על סובביו, הם בדיוק התכונות שעזרו לו להיות מרגל כשהיה צעיר. הוא היה חוצה את גבולות מולדתו לשטחי האויב, מתחפש שם למישהו אחר, ומעביר למחתרת האפגאנית ידיעות מדויקות וסודיות. אף אחד חוץ ממנו לא היה יכול להעביר את הידיעות האלה. לפעמים הוא אפילו העביר את הידיעות האלו ממש מתוך הבתים של המנהיגים במדינות שהוא היה בהן. בגלל זה רציתי לכתוב ביוגרפיה על החיים של סבא שלי, שמעון. בעיות אפשריות:
  • ניסוחים לא תקינים – "ישר מתרשם", "אחלה לחיצת יד", "שמעון הזקן המרשים הזה".
  • "שפה רזה" – "מתחפש שם למישהו אחר", "ממש מתוך הבתים", "בגלל זה רציתי לכתוב".
  • חוסר עקביות – "הידיעות האלה" / "הידיעות האלו".
פיסקה משופרת:
כל מי שפוגש בשמעון מבין מיד כי מדובר באיש מרשים. עיניו הטובות והחכמות, חיוכו הנעים, לחיצת ידו המזמינה - כל אלה מעידים על אישיותו המיוחדת. אולם, לא רבים יודעים להכיר בשמעון הקשיש את איש המחתרת הנועז שהיה בימי צעירותו, שהרי עיניו הטובות, חיוכו, לחיצת ידו והאווירה המזמינה והאוהדת שהוא משרה על סובביו, הם בדיוק התכונות הייחודיות שאפשרו לו אז לשמש כמרגל. הוא חצה את קווי הגבול של מולדתו, אימץ לעצמו זהות זרה והעביר למחתרת האפגאנית ידיעות מדויקות וסודיות משטח האויב, שאיש מלבדו לא היה יכול להשיג, לעיתים אף מתוך בתיהם של מנהיגי המדינות השכנות. זו הסיבה שבחרתי לתעד את קורות חייו של סבא שלי, שמעון, בביוגרפיה.   אחרי שהבנו איך כותבים פיסקה מוצלחת, נדון בכתיבה נכונה של החיבור כולו.
נשמח שתצטרפו גם אתם לאלפי הלקוחות שבחרו בערכות ההכנה מבית ניב רווח!‬
קליק ונתקשר
מפיסקה לקטע

מפיסקה לקטע

כאשר אנו כותבים חיבור, הדבר החשוב ביותר הוא שתהיה לנו טענה מרכזית שאנו רוצים להביע בו. ברוב מטלות הכתיבה של המרכז הארצי תישאלו במפורש מה דעתכם בסוגיה מסוימת. דעה זו היא הטענה המרכזית שלכם. כל חלקי החיבור מיועדים להסביר את הטענה המרכזית.  כל חיבור כולל פתיחה, גוף וסיכום.
בפתיחה יופיע הנושא המרכזי שבו החיבור יעסוק. כמו כן, רצוי להתוות בו את הכיוון הכללי של הטענה המרכזית שלכם, אך כמובן לא לפרט את כל הנימוקים שלכם והמסקנות שהגעתם אליהן. אלה יופיעו בגוף ובסיכום. בגוף החיבור תסבירו את הטענה המרכזית שלכם. בסיכום יש "לאסוף" את כל הטיעונים שהוזכרו, לכדי מסקנות מסכמות, באופן ברור ומתומצת. הטענה המרכזית צריכה להיות מנוסחת באופן מפורש בסיכום. ניתן בהחלט לפתוח פיסקה זו במילה "לסיכום".  קישורים בין פיסקאות: הפיסקאות צריכות להיות מסודרות באופן הגיוני ולהתקשר זו אל זו, כדי שתיווצר השתלשלות הגיונית וזורמת של טיעונים בחיבור. קישור הפיסקאות נעשה באמצעות מילות הקישור שכבר הכרנו (מופיעות בעמוד 5): הוספה, סיבה, תוצאה, ניגוד, הדגמה וכו'. כדאי שהמשפט הראשון בכל פיסקה גם יחבר אותה לפיסקה הקודמת וגם יהווה פתיחה לפיסקה הנוכחית. משפטים כאלה נקראים משפטי מעבר.

תכנון החיבור:
1. קביעת הטענה המרכזית
2. העלאת רעיונות לפיסקאות – טיעונים, נימוקים ודוגמאות הקשורים בטענה המרכזית (כולל טיעונים הקשורים לעמדות מנוגדות)
3. כתיבת ראשי פרקים - קביעת מבנה החיבור, אילו פיסקאות ייכתבו ובאיזה סדר.
4. הקצבת שורות לכל פיסקה בחיבור (תזכורת: החיבור קצר!)  ישנם כמה מבנים שימושיים לחיבורים, שכדאי להכיר:
חיבורי "בעד ונגד": פעמים רבות נתבקש לכתוב בחיבור האם אנחנו בעד רעיון מסוים או נגדו. מאחר שאנו מצופים להביע בחיבור חשיבה ביקורתית, חשוב לכתוב על שתי נקודות המבט – זו שאנו בוחרים לאמץ וזו המנוגדת לה. מטרתנו בחיבור היא להציג את הנימוקים שמתנגדי הטענה שלנו היו עשויים להציג, ואז להסביר למה הנימוקים שלנו בכל זאת תקפים.
דוגמה – חיבור "בעד ונגד"

דוגמה – חיבור "בעד ונגד"

תלמידים ומורים רבים חשים כי הלימודים בבתי הספר התיכוניים כיום מוכוונים לקראת בחינות הבגרות. במקום ללמד באופן שיגרום לתלמידים להבין ולהפנים את החומר, המורים מלמדים את התלמידים איך לעבור את בחינת הבגרות, כך שבית הספר הופך ל"בית חרושת לציונים". כדי להתגבר על תופעה זו, הציעו לאחרונה כמה אישי ציבור לצמצם את מספר הבגרויות ל-3 בחינות בלבד - במתמטיקה, באנגלית ובהבנת הנקרא, ויתר המקצועות יילמדו מבלי שייבחנו עליהם בבחינות בגרות.
הביעו את דעתכם על ההצעה.

1.
קביעת הטענה המרכזית: 
נניח שאנחנו רוצים לכתוב חיבור שהטענה בו היא שלא כדאי לקבל את ההצעה לצמצום מספר בחינות הבגרות.

2.העלאת רעיונות: למשל, בעד הצמצום:
- לימוד שלא יבוא מכפייה אלא מתוך בחירה יהיה אפקטיבי יותר.
- ייתכן שכיום תלמידים רבים לא מביעים עניין בלימודיהם משום שהלימודים נכפים עליהם.
- תלמידים משננים בע"פ חומר לבחינות הבגרות, ואחר כך לא זוכרים ממנו כלום.
- התלמידים עסוקים בבחינות הקוטעות את רצף הלמידה שלהם.

נגד הצמצום:
- רוב התלמידים לא ילמדו את החומר ברמה טובה מספיק אם לא יידרשו להיבחן עליו - בני נוער מעדיפים ללכת לים, לא ללמוד בבית הספר.
- בגיל התיכון, ילדים עדיין לא יודעים מה יעניין אותם בעתיד, ועלולים לזלזל במקצועות רבים שאחר כך אולי הם יצטרכו.
- כיום, התלמידים נחשפים למגוון רחב של מקצועות (בין היתר צריכים לבחור מקצוע בו ייבחנו ברמה מורחבת, מעבר למקצועות החובה) ומרחיבים את האופקים שלהם, בניגוד למצב בו יש רק שלושה מקצועות שחייבים ללמוד.

פתרון אלטרנטיבי - שינוי מתכונת הבחינות והחלפת חלקן בעבודות, כך שהתלמידים יידרשו להבנה ולא רק לשינון.

3. תכנון ראשי פרקים: למשל,
פתיחה: הבעיה אמיתית, אך הפתרון הוא לא צמצום מספר בחינות הבגרות.
בעד ההצעה: אם התלמידים לא ילמדו מתוך כפייה, רצונם ללמוד יגבר והלימוד יהיה אפקטיבי יותר; הבחינות קוטעות את רצף הלמידה.
נגד ההצעה: מגוון הבחינות מוביל להרחבה של האופקים ולפתיחת דלתות גם למקצועות שבגיל התיכון התלמיד לא יודע שמעניינים אותו.
סיכום: ההצעה לא מועילה. פתרון אלטרנטיבי – שינוי מתכונת הבחינות והחלפת חלקן בעבודות כך שהתלמידים יידרשו להבנה ולא רק לשינון.
דוגמה למטלת כתיבה

דוגמה למטלת כתיבה

לפניכם דוגמה למטלת כתיבה. בפתרון כללנו את הלך המחשבה הרצוי בזמן הכתיבה.

חשוב לזכור: מאחר שמדובר במטלת כתיבה פתוחה, טבעי וברור שאין תשובה אחת נכונה. למעשה, כל כותב יכתוב קטע אחר לגמרי – בסגנון, בתוכן ובמבנה. רצוי להבין את מבנה התשובה, את התוכן שבה, את ההתייחסות של הפסקאות זו אל זו וכן הלאה, וליישם בקטע הבא שתכתבו.

דוגמה:
חבר כנסת גיבש הצעת חוק המטילה על ההורים את האחריות לעבֵרות שביצעו ילדיהם אשר טרם מלאו להם 18 שנים. לפי הצעת החוק הילדים יישפטו, ואם יימצאו אשמים, נוסף על העונש שיטיל בית המשפט על הילדים, יוטל גם על הוריהם קנס כספי.
מה דעתכם על החוק המוצע? נמקו את עמדתכם.
אורך החיבור הנדרש: 15-12 שורות.

הכנה לכתיבה – על מה אני רוצה לדבר? נקודות לדיון.

הערה: נדגים חיבור במבנה של בעד / נגד. מבנה כזה אינו הכרחי. ניתן לכתוב חיבורים גם במבנים אחרים.
בעד: ההורים אחראים לחינוך ילדיהם עד גיל 18. חשש מקנס יגביר פיקוח.
נגד: ההורים לא יכולים לפקח 24 שעות ביממה והם לא הגורם היחיד המשפיע.
מסקנה: אחריות הורית במקרה שבו התנהגות ההורה מעודדת את התנהגות הקטין, במקרה של הזנחה הורית, במקרים של עבירות חמורות או חוזרות. בכל מקרה, יש להפעיל קודם פתרונות אלטרנטיביים של הכוונה והכשרת הורים.

כתיבה:

פתיחה – הצגת הנושא.
לפי הצעת חוק שהוגשה לאחרונה, יוטל קנס כספי על הורים לקטינים שיישפטו ויימצאו אשמים בעבירות פליליות.

בעד – טיעוני תמיכה בחוק.
מצד אחד, הורים אחראים לחינוך ילדיהם הקטינים, ועבריינות הילדים היא לעיתים תוצאה של התרשלות ההורים בתפקידם זה. אם ההורים יחששו מקנס כספי, הם יגבירו את השליטה והפיקוח על מעשי ילדיהם ויביאו לירידה בשיעור העבריינות שלהם.

נגד – טיעונים המתנגדים לחוק.
מצד שני, ההורים אינם יכולים לפקח על ילדיהם 24 שעות ביממה. לא זו בלבד, אלא שישנם גורמים נוספים בסביבתו של הילד, מלבד ההורים, המשפיעים על התנהגותו: הסביבה החברתית, תשתית חינוך לקויה, היעדר משאבים כלכליים - כל אלה הם גורמים שהמדינה צריכה לטפל בהם. מעבר לאלה עולה השאלה האם הענשת ההורים אכן תביא לירידה בפשיעת ילדיהם?

סיכום + דעתי.
לדעתי, אין זה נכון לעשות שימוש בענישה פלילית של ההורים מבלי לספק שירותים חברתיים יעילים, שיאפשרו לשפר את התפקוד ההורי. במקום להאשים בדיעבד את ההורים בחוסר אחריות, עדיף לספק להם סיוע ותמיכה. לדעתי, יש מקום לענישה פלילית של ההורים רק במקרים שבהם התנהגות ההורה מעודדת את פשיעת ילדו, במקרה של הזנחה הורית ברורה או במקרים של עבירות חמורות או חוזרות.

הערה: כדאי לתכנן מראש כמה שורות (בערך) תקצו לכל פיסקה. יחד עם זאת, לעיתים תגלו לקראת סוף החיבור שמספר השורות מועט מדי או רב מדי. מאחר שבמרבית המקרים לא יהיה לכם זמן לכתוב את החיבור מחדש, נסו לעבות או לתמצת את פסקת הסיכום, בהתאם למספר השורות שכתבתם עד כה.
2019 © כל הזכויות שמורות לחברת ניב רווח פסיכומטרי בע"מ | נגישות לאנשים עם מוגבלות | +Niv Revah | בניית אתריםבניית אתרים