נשמח לעזור גם לך להצליח!

מבחן יע"ל - הבנת הנקרא

הבנת הנקרא - הסבר כללי

הבנת הנקרא - הסבר כללי

קטעי הבנת הנקרא מופיעים שש פעמים במהלך הבחינה (פעמיים בכל אחד משלושת הפרקים הראשונים). הקטעים עוסקים בנושאים שונים ומגוונים, כגון היסטוריה, פילוסופיה, ספרות, סוציולוגיה, פסיכולוגיה ותחומים מדעיים שונים. אורכם הוא, בדרך כלל, כ-12-20 שורות. אנחנו ממליצים להקדיש כ-5 דקות לקריאת ופתרון כל קטע שלאחריו 4 שאלות, וכ-6 דקות לקריאת ופתרון קטע שלאחריו 5 שאלות.

אלו ההוראות הנלוות לחלק זה:
לפניכם קטע ובסופו שאלות. לכל שאלה מוצעות ארבע תשובות. עליכם לבחור את התשובה המתאימה ביותר לכל שאלה, ולסמן את מספרה במקום המתאים בגיליון התשובות.
הגעת למקום הנכון!
טרם רכשת הכנה למבחן יעל?
בחר מה שמתאים לך וצא לדרך... :)
סוגי שאלות

סוגי שאלות

בחלק זה ארבעה סוגי שאלות עיקריים. אנו ממליצים לקרוא את ההסברים המלאים של התשובות וללמוד מהם עוד על זיהוי סוגי השאלות ומענה על כל אחד מסוגי השאלות.

סוגי השאלות:

א. הבנת השייכות מהקשר 
למשל: "למי מתייחסת המילה 'שלו'?" כדי לענות על שאלות מסוג זה, יהיה עלינו לקרוא את המשפט במלואו ולעיתים גם את המשפט הקודם לו ולאתר את שם העצם המתאים, שיופיע לפני כינוי השייכות. לעיתים נאתר מספר שמות עצם ונצטרך להבין מההקשר איזה מהם הוא המתאים לכינוי השייכות.
דוגמה:
"בכי של תינוק נועד לענות על צורך אמתי שלו, ולכן כשהורה מתעלם ממנו הוא עלול לגרום לו נזק".
למי מתייחסת המילה "שלו"? במשפט זה שני שמות עצם – ההורה והתינוק. לפני המילה "שלו" מופיע רק התינוק ולכן ברור שהיא מתייחסת אליו. ניתן להציב את התשובה במקום המילה "שלו" ולבחון האם מתקבל משפט הגיוני – "בכי של תינוק נועד לענות על צורך אמתי של התינוק" – המשפט הגיוני. לעומת זאת, המשפט "בכי של תינוק נועד לענות על צורך אמתי של ההורה" אינו הגיוני.

ב. איתור שם העצם אליו מתייחס כינוי רומז
למשל: "המילה 'הוא' מתייחסת ל-"?
סוג זה של שאלות דומה מאוד לסוג הקודם, לכן נפעל באותו אופן: נקרא את המשפט מתחילתו ונחפש את שם העצם המתאים לכינוי הרומז. גם כאן ניתן לבדוק את התשובה על ידי הצבתה במקום הכינוי הרומז.
דוגמה:
נתייחס לאותו משפט:
"בכי של תינוק נועד לענות על צורך אמתי שלו, ולכן כשהורה מתעלם ממנו הוא עלול לגרום לו נזק".
למי מתייחסת המילה "הוא"? אם נקרא מתחילת המשפט נמצא שם גם את ההורה וגם את התינוק, אולם על פי ההקשר ניתן להבין ש"הוא" מתייחס להורה ("הוא עלול לגרום לו נזק" – ההורה לתינוק). ואכן, המשפט "... ולכן כשהורה מתעלם ממנו ההורה עלול לגרום לו נזק" הוא משפט הגיוני.

ג. אוצר מילים
למשל: "את המילה 'נוהרים' ניתן להחליף ב-"?
שאלות אוצר מילים דורשות כמובן היכרות עם אוצר מילים, אך גם הבנה מהקשר יכולה להועיל במקרה כזה, ולכן קריאה של הקטע כולו תסייע גם בשאלות אלו.
דוגמה:
במשפט: "רבים נוהרים למכירות סוף העונה בחנות, אבל אני לא ממהר לבזבז כסף", באיזו מילה נוכל להחליף את המילה 'נוהרים'? חלקו השני של המשפט מנוגד לחלקו הראשון ("אבל"), ובו כתוב שאני לא ממהר לבזבז כסף. ניתן להבין מההקשר שאנשים רבים כן ממהרים לבזבז כסף. מילה אפשרית כאן תהיה: "זורמים", "נמשכים", "רצים". תשובות שייפסלו: "ממעטים", "קונים", "עשירים", וכו'.

ד. ה
בנת הנקרא
למשל: "כיצד, על פי הקטע, יודע דוב הנמלים שהגיע הזמן לחפש מזון"?
שאלות אלו מצריכות על פי רוב הבנה של פיסקה שלמה או אפילו הבנה של הקטע כולו.
כלומר, גם בשאלות אלו דרושים אוצר מילים והבנת הבסיס של השפה.
גישות לפתרון

גישות לפתרון

קיימות מספר דרכים אפשריות לגשת לקטעי הבנת הנקרא במבחן, וכדאי לבחון את כולן, לבחור את הדרך המתאימה ביותר ולדבוק בה במהלך התרגול. תרגול חוזר של אחת מהדרכים הללו באופן עקבי יביא לתוצאות הטובות ביותר.

1. קריאת פיסקה בודדת ומענה על השאלות המתאימות.
לפי גישה זו, קוראים פיסקה בודדת בכל פעם. במהלך הקריאה יש לסמן מילים ומשפטים חשובים ולענות על השאלות המתאימות לפיסקה זו בלבד.
יתרונות: קל לזהות ולזכור פרטים, הקריאה הממוקדת מאפשרת לרדת לעומקם של דברים מבלי להתבלבל מעודף מידע.
חסרונות: קשה להבין את הגרעין הרעיוני של הקטע כולו ולתפוס את רוח הדברים.
למי מתאימה הגישה? לרובכם – נבחנים בעלי קצב קריאה בינוני. וגם לנבחנים המתקשים להתרכז דקות ארוכות, או כאלה שמרגישים שחסר להם זמן בפרק.

2. קריאת השאלות קודם לקריאת החלקים הרלוונטיים בקטע
לפי גישה זו, ראשית קוראים את השאלה ורק לאחר מכן מחפשים את הקטע הרלוונטי בטקסט עצמו.
יתרונות: קל יותר לזהות ולזכור פרטים, קריאה ממוקדת מאוד של הקטע מונעת בלבול מעודף מידע.
חסרונות: קשה יותר לענות על שאלות מסוג הבנת הנקרא ולזהות מסיחים, קל להתבלבל ולפספס את העיקר.
למי מתאימה הגישה? נבחנים בעלי קצב קריאה איטי, שאינם מצליחים להתמודד עם קריאה רציפה של קטע או של פיסקה שלמה ושסובלים ממחסור בזמן.

3. קריאת הקטע בשלמותו לפני פתרון השאלות
לפי גישה זו, קוראים את הטקסט כולו, תוך סימון מילות מפתח ומשפטים חשובים ולאחר מכן עונים על השאלות לפי סדר הופעתן. כאשר שאלה עוסקת בפיסקה או מילה מסוימת, קוראים שוב כמה משפטים מהאזור המתאים בקטע לצורך ריענון הזיכרון.
יתרונות: הכרת הגרעין הרעיוני של הקטע ורוח הדברים מקלה בזיהוי מסיחים ומקנה תחושת בטחון.
חסרונות: הגישה דורשת קצב קריאה מהיר. כמו כן, ייתכן שלא נזכור את כל המידע הדרוש עם סיום הקטע ונידרש לקריאה חוזרת של חלקים מתוכו.
למי מתאימה הגישה? נבחנים בעלי קצב קריאה מהיר יחסית ושליטה טובה בשפה. 
נשמח שתצטרפו גם אתם לאלפי הלקוחות שבחרו בערכות ההכנה מבית ניב רווח!‬
קליק ונתקשר
קטע לדוגמה

קטע לדוגמה

תפיסת הצבע מתרחשת רק בתוך המוח שלנו. אם כך, איך יכול אדם לדעת שצבעו האדום של התות בו הוא צופה זהה לצבעו של התות כפי שהוא נתפס במוחו של חברו? איך הוא יודע שהחבר לא רואה תות ירוק ורק מכנה אותו "אדום"?

ידוע שלא כולם רואים צבע בדיוק באותו אופן. כך למשל, ישנם מבחנים המאתרים עיוורי צבעים. במבחנים אלה עיוורי הצבעים לא יזהו מספר הכתוב בתוך עיגול, הנבדל מסביבתו בצבע. עם זאת, ייתכן שיש אנשים שרואים צבע באופן שונה מאחרים מבלי שהדבר ישנה תוצאה של מבחן כזה או אחר.

הרעיון שהתודעה שלנו נפרדת מזו של חברנו אינו מובן מאליו. אנחנו לא נולדים עם ההבנה הזאת. מבחן "סאלי ואן" בוחן מתי לראשונה ילד מפתח אותה. במבחן מספרים לילד את הסיפור הבא: לסאלי ואן יש עוגיה. סאלי מניחה את העוגיה בקופסה ויוצאת מן החדר. אן לוקחת את העוגיה מהקופסה ושמה בסל. סאלי חוזרת לחדר. כעת שואלים את הילד איפה סאלי תחפש את העוגיה. מובן שהיא אמורה לחפש את העוגיה בקופסה, כי אין לה דרך לדעת שאן העבירה אותה לסל. אבל עד גיל 4 הילד יתעקש שסאלי תחפש את העוגיה בסל. מבחינתו, אם הוא יודע שהעוגיה בסל, גם סאלי יודעת זאת. הוא נכשל בהבנה שסאלי תופסת את המצב באופן שיכול להיות שונה משלו.

אם כך, בתוך מוחנו אנחנו בודדים. אנחנו יכולים להסכים ששוקולד טעים, אבל אנחנו לא יכולים לחוות איך שוקולד "נטעם" אצל מישהו אחר. לעולם לא נדע אם האדום שלנו זהה, אבל לפחות אנחנו יכולים לתהות יחדיו לגבי זה.
שאלות ופתרונות

שאלות ופתרונות

1. בשורה 2 כתוב: "כפי שהוא נתפס במוחו של חברו". למי מתייחסת המילה 'הוא'?
(1) לאדם
(2) לחברו
(3) לתות
(4) לצבע התות

פתרון:
זוהי שאלה מסוג "איתור שם העצם אליו מתייחס כינוי רומז". כפי שהסברנו, בשאלות אלו, נקרא את המשפט מתחילתו ונחפש את שם העצם המתאים לכינוי הרומז. המשפט: "אם כך, איך יכול אדם לדעת שצבעו האדום של התות בו הוא צופה זהה לצבעו של התות כפי שהוא נתפס במוחו של חברו?". נחפש שמות עצם המופיעים לפני המילה 'הוא'. שם העצם הקרוב ביותר הוא 'צבעו של התות'. ננסה להחליף את המילה 'הוא' במשפט במילים 'צבעו של התות' – "... איך יכול אדם לדעת שצבעו האדום של התות בו הוא צופה זהה לצבעו של התות כפי שצבעו של התות נתפס במוחו של חברו?" – האדם לא יוכל לדעת שהצבע נתפס בשני המוחות באופן זהה.
התשובה הנכונה היא (4).

2. את המילה 'הנבדל' בשורה 5 ניתן להחליף במילה –
(1) השונה
(2) הריבוע
(3) הדומה
(4) המבדיל

פתרון:
זוהי שאלה מסוג אוצר מילים. כאמור, הדרך הטובה ביותר לפתור שאלות אלו היא להכיר את אוצר המילים. אם זיהינו את המילה – יופי. אם לא, ננסה להחליפה בכל אחת מהתשובות ונבחן האם מתקבל משפט הגיוני. כדאי לקרוא את כל הפיסקה כדי להבין את הרעיון בכללותו. הפיסקה מתחילה במשפט לפיו לא כולם רואים אותו דבר. כלומר, אנשים שונים זה מזה בראייה שלהם. בהמשך כתוב שבמבחנים שנערכים לעיוורי צבעים, הם לא מצליחים לזהות מספר. מה שמאפיין את המספר, היא העבודה שהוא נבדל מסביבתו.
נבדוק את תשובה (1): "במבחנים אלה עיוורי הצבעים לא יזהו מספר הכתוב בתוך עיגול, השונה מסביבתו בצבע". המשפט הגיוני – למרות שהמספר שונה מהסביבה, עיוורי הצבעים לא מזהים אותו. זו התשובה הנכונה. תשובה (2) – "במבחנים אלה עיוורי הצבעים לא יזהו מספר הכתוב בתוך עיגול, הריבוע מסביבתו בצבע". התשובה יוצרת משפט לא הגיוני והיא מתבססת על אסוציאציה טבעית בין עיגול לריבוע. תשובה (3) – "במבחנים אלה עיוורי הצבעים לא יזהו מספר הכתוב בתוך עיגול, הדומה מסביבתו בצבע". ראשית, אחרי המילה "דומה" תבוא מילת היחס "ל-" ("הדומה לסביבתו" ולא "הדומה מסביבתו"). מבחינת המשמעות – מהפיסקה ניתן להבין שהמבחן המדובר מטרתו להבחין בין עיוורי צבעים לאנשים בעלי ראייה תקינה. ברור שאם המספר דומה בצבעו לסביבתו לא יהיה ניתן לזהות אותו. הדבר לא מיוחד לעיוורי הצבעים. גם אנשים בעלי ראייה תקינה לא יזהו מספר כזה. התשובה נפסלת. תשובה (4) – "במבחנים אלה עיוורי הצבעים לא יזהו מספר הכתוב בתוך עיגול, המבדיל מסביבתו בצבע". אין משמעות לביטוי "... המבדיל מסביבתו בצבע". "מבדיל" משמעותו "מפריד" והוא יבוא במשפט בו מבצע הפעולה פועל על משהו או מישהו אחר. למשל כשמישהו מפריד בין שני דברים. המילה "נבדל" מצביעה על פעולה שנעשית על הדבר עצמו. המספר לא מפריד בין אחרים, אלא נפרד בעצמו מהסביבה. התשובה מתבססת על הדימיון הצלילי והתוכני בין המילה "נבדל" למילה "מבדיל" והיא נפסלת.
התשובה הנכונה היא (1).

3. לפי הפיסקה השלישית, מדוע ילד בן 4 יתעקש שסאלי תחפש את העוגיה בסל?
(1) כי הוא תופס את המצב באופן לקוי
(2) כי הוא לא מבין שסאלי הניחה את העוגיה בקופסה
(3) כי הוא חושב שהתודעה של סאלי זהה לשלו
(4) כי הוא חושב שלסאלי ואן יש שתי עוגיות נפרדות

פתרון:
זוהי שאלה מסוג הבנת הנקרא. עלינו להבין מה הסיבה להתנהגות זו של הילד. נקרא את הפיסקה כולה. הפיסקה מתחילה כך: "הרעיון שהתודעה שלנו נפרדת מזו של חברנו אינו מובן מאליו. אנחנו לא נולדים עם ההבנה הזאת. מבחן "סאלי אן" בוחן מתי לראשונה ילד מפתח אותה". כבר במשפט זה אנחנו מקבלים רמז עבה לפתרון - ילדים קטנים לא מבינים שהתודעות של שני אנשים נפרדות זו מזו.
לאחר מכן מתואר המבחן ובסוף התיאור כתוב: "מובן שהיא אמורה לחפש את העוגיה בקופסה". כלומר, לפי תיאור המבחן, סאלי אמורה לחפש בקופסה. אבל ילד עד גיל 4 חושב שהיא תחפש בסל. למה? "מבחינתו, אם הוא יודע שהעוגיה בסל, גם סאלי יודעת זאת". כלומר, הוא לא מבין שהתודעה שלו נפרדת מזו של סאלי. תשובה (1) – לא מדובר על תפיסת מצב לקויה (= פגומה, פגועה). להיפך – התפיסות שלו ושל סאלי כנראה תקינות, אבל הילד לא מבין שהן שונות זו מזו. תשובה (2) – לפי הנאמר בקטע, סופר לילד סיפור, אותו הוא הבין. הטעות שלו לא נובעת מאי-הבנת הסיפור. תשובה (3) – "הוא נכשל בהבנה שסאלי תופסת את המצב שאופן שיכול להיות שונה משלו" – המשפט הזה הוא ניסוח אחר לרעיון שהילד לא מבין שהתודעה שלו נפרדת משל סאלי. זו התשובה הנכונה. תשובה (4) – כאמור, לפי הקטע הילד הבין את הסיפור, ורק במסקנות הוא טועה. התשובה נפסלת.
התשובה הנכונה היא (3).

4. למי מתייחסת המילה 'שלו' בשורה 13?
(1) למצב
(2) לילד
(3) לאופן התפיסה
(4) לסאלי

פתרון:
זוהי שאלה מסוג הבנת השייכות מהקשר. גם כאן נקרא את המשפט במלואו ונחפש את שם העצם המתאים, מתוך שמות העצם שמופיעים לפני כינוי השייכות. "... אבל עד גיל 4 הילד יתעקש שסאלי תחפש את העוגיה בסל. מבחינתו, אם הוא יודע שהעוגיה בסל, גם סאלי יודעת זאת. "הוא נכשל בהבנה שסאלי תופסת את המצב שאופן שיכול להיות שונה משלו". נחפש שמות עצם המופיעים לפני המילה 'משלו'. המילה "הילד" מופיעה בתחילת המשפט הקודם ולאחריה היא "זוכה" להרבה התייחסויות – "מבחינתו", "אם הוא יודע", "הוא נכשל", "משלו" – כל אלה מתייחסים לילד. כעת, ננסה להחליף את המילה 'משלו' במשפט במילים 'של הילד' – " הוא נכשל בהבנה שסאלי תופסת את המצב שאופן שיכול להיות שונה משל הילד" – המשפט עילג, אולם המשמעות נכונה – הילד לא מבין שהמצב אצל סאלי יכול להיות שונה מהמצב אצלו. החלפת המילה 'משלו' בשאר התשובות תיצור משפטים לא הגיוניים.תשובה (1) – לא הגיוני שהמצב אצל סאלי שונה מהמצב אצל המצב. תשובה (3) – לא הגיוני שאופן התפיסה אצל סאלי שונה מאופן התפיסה אצל אופן התפיסה.תשובה (4) – לא הגיוני לומר שהמצב אצל סאלי שונה מהמצב אצל סאלי.
התשובה הנכונה היא (2).
נשמח שתצטרפו גם אתם לאלפי הלקוחות שבחרו בערכות ההכנה מבית ניב רווח!‬
קליק ונתקשר
סיכום

סיכום

קטעי הקריאה בוחנים את מידת ההבנה של טקסט נתון, החל מהבנת מילים ספציפיות, דרך הבנת פסקאות ורעיונות מסויימים ועד להבנת הקטע בכללותו. נסו את הדרכים המוצעות לפתרון ובחרו את זו הנוחה לכם ביותר. בכל שאלה, קראו בתשומת לב את החלק הרלוונטי בטקסט ובחנו היטב את כל התשובות. גם בנושא זה תרגול רב יביא לשיפור. בנוסף לתרגול, מומלץ לקרוא ספרות עברית כדי לשפר את מהירות הקריאה ולהרחיב את אוצר המילים.
2024 © כל הזכויות שמורות לחברת ניב רווח פסיכומטרי בע"מ | נגישות לאנשים עם מוגבלות

השאר פרטים וניצור איתך קשר בתוך זמן קצר