מבחני אמינות

מקומות העבודה אינם מכירים אתכם. הם אינם יודעים מה הרקע ממנו אתם מגיעים ומה נעשה בעברכם. למעשה, עליהם להחליט האם לקבל אתכם לתפקיד מסוים על סמך מבחני המיון לעבודה, דבר אשר לרוב מערב מתן גישה לנכסי החברה – בין אם מדובר ברכוש החברה או בקניין רוחני שלה. כל חברה רוצה לוודא שהיא יכולה לסמוך על עובדיה שלא ינצלו גישה זו כדי לפגוע בה, ולכן חלק חשוב במבחני המיון הם המבחנים המנסים לאמוד את מידת האמינות שלכם.

מבחנים אלו מופיעים בתחילת ספר ההכנה משום שהם משמשים לסינון ראשוני של המועמדים, ולכן מקומות עבודה רבים ידחו מראש מועמד שייכשל במבחני האמינות, גם אם מדובר במועמד מוכשר ביותר. ישנן מספר דרכים לבחון את אמינות העובד. חלק מהמבחנים הינם מבחנים הבוחנים עד כמה המועמד עקבי בתשובותיו, ומתוך עקביות זו מוסקת מידת אמינותו. מבחנים אחרים בוחנים אמינות בדרכים שונות, והם נועדו לאמוד את מידת יכולתו של הארגון לבטוח במועמד.

מבחני העקביות כוללים לרוב רצף של עשרות עד מאות משפטים, ועליכם לקבוע לגבי כל אחד מהם האם הוא נכון או לא נכון לגביכם. המשפטים לרוב קצרים ומתארים רגשות ועובדות על עצמכם, או מתייחסים לסיטואציות יום-יומיות.

דוגמאות למשפטים שיכולים להופיע: 

קיימים מגוון מבחני אמינות אותם יכולים מכוני המיון השונים להעביר לכם. המשותף למבחנים הללו הוא הצגה של משימה אחת או יותר אשר במהותן הן בלתי ניתנות לביצוע, כאשר למעשה לא ניתן לבחון את עמידתכם במשימה. כך למשל, באחד ממבחני האמינות תתבקשו לעצום את עיניכם ולסמן X במיקום מסוים על גבי דף נייר. מועמד אשר יצליח לסמן X במקום הנכון בכל אחת מהפעמים יעורר מיידית חשד ואמינותו תוטל בספק.

באופן כללי, מומלץ שלא לשקר במבחני האמינות השונים. כתבו רק מה שאתם יודעים ואת מה שנכון עבורכם. פעלו בצורה שתואמת את יכולותיכם האמיתיות, ואל תנסו ליצור חזות של אדם כל-יכול על חשבון אמינותכם. הבוחנים מודעים לקושי הטמון במשימות האמינות הניתנות לכם ואינם מצפים מכם להצליח בהן בצורה מושלמת.