מבחן ציור בית

סיפור
זהו יום אביבי והבית רגוע ועומד על יסודותיו. אמא מתבוננת על הרגיעה שבחוץ, וגם בנה הצעיר. יש פרפרים ושמש ופריחה בגינה. זוהי תקופת האביב. אבא בדיוק מסדר בגדים בארון, והבן הבכור מחפש שוקולד במזווה.

ניתוח
ניתוח הציור: הנבדק צייר בית גדול שמתפרש על כל הדף, והדבר יכול להעיד על ביטחון עצמי גבוה, או על ניסיון להציג חזות עוצמתית ובעלת ביטחון כדרך לפצות על חוסר ביטחון. הבית הינו תלת-ממדי, דבר המעיד על קיומה של תפיסה חזותית. עם זאת, נראה כי הגג אינו גבוה או תלת ממדי כשאר הבית, דבר המרמז על עולם פנטזיה מצומצם ועל היצמדות לקונקרטי. הבית מכיל חלונות רבים ודלת שאליה מוליך שביל. על החלונות אין וילונות ואף ניתן לראות חלק מההתרחשות בתוך הבית - הדבר יכול להעיד על פתיחות לסביבה ועל אינטרקציה ישירה עם הסובבים אותו. מחוץ לבית ישנה גינה, פרפרים ושמש מאירה. הציור כולו משדר אופטימיות – ייתכן כי הוא מתאר את האופן בו הנבדק מסתכל על חייו, מנסה לראות את הטוב ושואף לכך. עם זאת, יש לשים לב כי ריבוי פרטים בציור והקפדה עליהם, בדומה לציור זה, עלולים להעיד על נטיות אובססיביות. השמש המאירה מעל הציור מעידה על צורך בתמיכה מהסביבה.

ניתוח הסיפור: כמו הציור, גם הסיפור משדר הרגשה אוטופית ושמחה, וכנראה מביע משאלה של הנבדק באשר לבית בו הוא גדל או חי כיום. העובדה שהנבדק בחר לציין שהכל רגוע, שאמא מתבוננת על הרגיעה ושהבית עומד על יסודותיו לרוב מעידה דווקא על מצב בו הדברים אינם כך כיום, אך הנבדק היה מעוניין שכך יהיו פני הדברים. ההדגשה של כל בני המשפחה יכולה להעיד על החשיבות של המשפחה בעיניו של הנבדק.

 
סיפור
הבית אשר נבנה על ראש גבעה שופץ לפני כשנתיים וכיום גרה בו משפחה המונה ארבע נפשות. הקרבה לאחו מאפשרת לבני הבית לצאת לטיולים לעיתים קרובות. מיקום הבית ייחודי ביותר, שכן, הבית יחסית מבודד אך נמצא במרחק נסיעה סביר מהעיר הגדולה.

ניתוח
ניתוח הציור: בציור שלפנינו בית הממוקם לבדו על גבעה, כשהוא מוקף בעננים, ושמש מאירה עליו. עם זאת, כאמור, הבית עומד במקום מבודד אינו נגיש, דבר העשוי להעיד על מקומו של הנבדק בעולם. הציור כולו אמנם תופס מקום נכבד מהדף, אך הבית עצמו תופס מקום קטן למדי, דבר אשר מעיד על מקומו של הבית בחייו של הנבדק ועל האופן בו הוא תופס אותו. דלת הבית קטנה למדי, דבר אשר עשוי להעיד על קשיים ביחסים חברתיים. בחלונות הבית ישנם וילונות, דבר אשר קשור לרצון של הנבדק לשלוט באינטרקציות שלו עם הסביבה. השמש המאירה את הבית יכולה להעיד על צורך של הנבדק בהזנה ותמיכה מהסביבה. מהעננים הרבים עולה תחושה של מיסוך ושל ניסיון להסתיר תחושות קשות או קונפליקטיים פנימיים הקשורים לבית ולעולם הערכים של הנבדק. הציור הינו ציור ילדותי מדי, ובהתחשב בעובדה שמבוגר צייר אותו, ניתן לתהות בדבר מידת בשלותו ומוכנותו לעבודה בעולם המבוגרים.

ניתוח הסיפור: הסיפור יכול לשקף את השאיפה של הנבדק – בסיפור מתואר בית במיקום מיוחד, לא בתוך העיר אך בקרבתה – הדבר יכול להעיד על רצון לפרטיות, לחופש ולעבודה עצמאית, גם על צורך בקרבה לאחרים בהתאם לרצונו: היכולת לנסוע לעיר הגדולה יכולה לסמל את הרצון לשליטה וליצירת קשרים חברתיים ועבודה עם אנשים אחרים.

סיפור
בבית זה גרים בכיף חיה, אברהם, נועה וסער.

ניתוח
ניתוח הציור: הבית מצויר באופן פרופורציונאלי ונפרש על פני רוב הדף, דבר המעיד על נוכחות ויציבות. קיומם של חלונות ודלת מעיד על רצון בקשרים חברתיים. החלונות גדולים יותר מהדלת, דבר אשר יכול להעיד גם על ראוותנות. על אף הרצון בקשרים חברתיים, החלונות מסורגים והדלת סגורה, דבר המרמז על קשיים ביצירת קשרים כאלה. כמו כן, ישנו שביל שמוליך אל הדלת – השביל קצר ומצויר חלש, ויכול להעיד על כך שעל אף רצון בתקשורת וביחסים עם הסביבה, קיים חוסר ביטחון סביב נושא זה. רמז נוסף לקשיים החברתיים של הנבדק ניתן למצוא בדשא המזכיר מעט קוצים, דבר המעיד על קושי סביב נושאים של קרבה ואינטימיות. בציור חסר קו קרקע, והבית נראה מעט "מרחף" בחלל – פרט שיכול להעיד על תחושה שהנבדק לא מרגיש מחובר לסביבתו, ואפילו מעט בודד.

ניתוח הסיפור: מצד אחד הסיפור חיובי ומעיד כי מערכות היחסים של הנבדק תקינות. מצד שני, הסיפור קצר, לקוני ואינו כולל התייחסות אישית, דבר המעיד על חרדה או על קושי להיפתח לסביבה. בנוסף, נשים לב לפער שבין הבית הרעוע והדל לסיפור, לפיו המשפחה גרה בבית בכיף.

סיפור
זה הבית בו גרה משפחתי. כל חלון יוצא מחדר שינה אחר. החדר שלי הוא האמצעי ושני החדרים בצדדים הם של שני האחים שלי. 

ניתוח
ניתוח הציור: הבית פרופורציונאלי. יש דלת וחלונות, והדבר מעיד על רצון לקשר עם הסביבה. עם זאת, ניתן לראות שיש ידית בדלת וכן שהחלונות מכוסים באופן חלקי באמצעות וילונות והדבר מעיד על רצון לשלוט במידת החשיפה והפתיחות לסביבה. הנבדקת ציירה קו קרקע, אך נראה כי הקו לא מגיע לקצה הדף והדבר יכול להעיד על רצון ביציבות שאינו תמיד ממומש. ניכר כי הנבדקת הוסיפה פרטים לציור (ארובה, פסים על הגג המדמים רעפים), דבר המעיד על דקדקנות, תשומת לב והקפדה על פרטים. העובדה כי הנבדקת ציירה את הבית בצורה תלת-ממדית מעידה גם על ראייה מרחבית, ובאופן מטאפורי, על יכולת לתפוס דברים בצורה מעמיקה ומקיפה. המבט אל הבית הוא בגובה העיניים – לא מלמעלה ולא מלמטה, דבר שמעיד על ביטחון ועל כך שהנבדקת אינה מתייחסת לסביבה באופן מרוחק או מפוחד.

ניתוח הסיפור: לפי הסיפור, החדר האמצעי הוא חדרה של הנבדקת. ניתן לראות כי החלון האמצעי הוא החלון הקטן ביותר, וכי החלונות מסודרים בצורה צפופה – הדבר יכול להעיד כי הנבדקת מרגישה צפיפות בביתה וכי מקומה לעומת האחים שלה קטן יותר. הדבר מעלה תהיות בדבר יכולתה להתמקם מול אנשים – עד כמה תרגיש חשופה, עד כמה תבטל את עצמה עבור האחרים ועד כמה תצליח למצוא את מקומה בסביבה מלאה באנשים. נשים לב כי בסיפורה של הנבדקת מוזכרים אחים אך לא מוזכרים הוריה, דבר העלול לעורר תהיות סביב נושא זה.

סיפור
הבית שלי מרווח ונעים שמשלב חמימות בכל פינה ופינה יש חצר מושקעת עם פרחים ועצי פרי הבית עם הרבה חלונות שכמה שיותר אור שמש תכנס לחדרים ומהחלונות ניתן לראות ת'נוף. 

ניתוח
ניתוח הציור: ראשית, הדבר הבולט בציור הוא שהנבדק החליט לצייר 4 בתים ולא בית אחד. ייתכן כי הדבר מעיד על החשיבות הגבוהה של הבית בחייו של הנבדק. כמו כן, ניתן לראות כי הוא צייר דלת אחת והרבה חלונות, ושלושה גגות שגם בהם חלונות. ניתן גם לראות כי היה ניסיון לצייר גג רביעי שנמחק. ריבוי הפרטים באזור העליון של הבית ובגג יכול להעיד על עולמו הפנימי של הנבדק – נראה כי הוא מבולבל מעט ונוטה לפנטזיות וחולמנות. כמו כן, ניתן לראות כי קו הציור של הנבדק אינו ישר או חזק, דבר אשר עשוי להעיד על חוסר ביטחון, דבר העולה גם מהמחיקה של הגג. גם קו הקרקע של הנבדק אינו ישר אלא "סוער" – הדבר עשוי להעיד על עולם פנימי סוער, על בלבול, חולמנות וניתוק מהמציאות.

ניתוח הסיפור: הסיפור של הנבדק אופטימי מאוד – הוא מציג בית חם ומושלם. הכתיבה של הנבדק נעשית תוך שימוש במשלב לשוני נמוך למדי וללא סימני פיסוק, דבר המעיד על ילדותיות, אך ככל הנראה גם על הצפה רגשית, אולי בשל החרדה שהתעוררה בו לנוכח המבחן. התכנים העולים מהסיפור יכולים להעיד על תפיסת עולם אופטימית, תמימה וילדותית. ייתכן כי הסיפור והציור משקפים את השאיפות של הנבדק לגבי ביתו שלו, או את האופן שבו הוא רואה את ביתו ואת חייו (מתייחס בעיקר למעלות ולא לחסרונות של כל דבר).

סיפור
בבית הזה גרה משפחה מאושרת. השמש תמיד זורחת מעליו וקולות צחוק תמיד עולים מתוכו. בימים קרים יותר מדליקה המשפחה את האח וכולם יושבים מסביבו.

ניתוח
ניתוח הציור: מהסתכלות על הציור ניכר כי מיקום הבית וגודלו ביחס לדף אינו פרופורציונאלי: הבית ממוקם בפינה השמאלית העליונה והוא קטן יחסית לדף. מיקום האובייקט המרכזי בציור בצד מעיד על ביטחון עצמי נמוך (היצמדות לשוליים מעידה לרוב על צורך בביטחון), או על המקום שהנבדקת מעניקה לבית ולעבר בחייה. ניתן לראות כי הנבדקת ציירה שמש גדולה שמאירה על הבית, – השמש המסמלת הזנה חיצונית, והדבר מעיד על צורך של הנבדקת בתמיכה חיצונית: היא חסרת ביטחון, וייתכן כי היא זקוקה באופן מתמיד לאישורים חיצוניים. בנוסף, בבית ישנם חלונות ודלת המראים על רצון בקשר עם הסביבה. על הדלת יש ידית, ועל החלונות יש וילונות – דבר שמעיד על רצון לשלוט בקשר עם הסביבה. בגג הבית ישנו חלון בו יש וילונות כהים ומודגשים יותר - ריבוי פרטים בגג מעיד על עולם פנטזיות עשיר ורצון לברוח מהמציאות. כמו כן, ניתן לראות כי לבית אין קו קרקע והדבר יכול להעיד על קשר חלש למציאות, ייתכן כיוון שהנבדקת לא מרוצה מהמציאות של חייה ומעדיפה להתמודד עם הקשיים באמצעות בריחה לעולם הפנטזיה.

ניתוח הסיפור: הסיפור של הנבדקת מאוד אופטימי ואידיאלי – בבית גרה משפחה מאושרת והשמש תמיד זורחת ותמיד צוחקים בבית. הסיפור מציג מציאות אוטופית, וכנראה משקף רצונות של הנבדקת ופנטזיות שלה. היות שהנבדקת שואפת לחיי משפחה מושלמים, ניתן להסיק כי חייה אינם כאלה, כי תחום זה מלווה בחסך, וכי הפנטזיה היא דרך ההתמודדות שלה עם מצב זה.

סיפור
יום אחד איש בא הביתה, לא עצר בתמרור עצור (!!!) והלך לשחות בבריכה. לאחר מכן הוא נכנס וישב ליד האח. הוא היה לבד.

ניתוח
ניתוח הציור: אם נתבונן על הפרספקטיבה ממנה צויר הציור, ניתן לראות שחלקו צויר מפרספקטיבה רגילה וחלקו (למשל החניה ובריכת השחייה) צויר ממבט-על. התבוננות כלפי מטה עשויה להעיד על תחושת עליונות ואולי גם על מרד של הנבדק בערכים שהבית מייצג. כמו כן, ניתן לראות שהנבדק השקיע בציור והוסיף פרטים רבים - ניכר כי הוא לקח את המשימה ברצינות. עם זאת, כדאי לדעת שלרוב הוספת פרטים רבים שמקיפים את הבית מעידה על תחושות של חוסר ביטחון. בבית ישנה דלת וישנם חלונות שחלקם מכוסים בוילונות. הפתחים בבית מסמלים את הרצון במגע עם הסביבה, והוילונות מעידים על רצון לשליטה בקשר זה ובמידת החשיפה של הנבדק בתוך הקשר. ציור הארובה ממנה עולה עשן עשוי להעיד על כך שהאדם חש חום מהסביבה הביתית, אך גם על קונפליקט או על אי-שקט בסביבה. השביל הפרופורציונלי המוביל עד לדלת הבית משקף שליטה ביחסים עם הסביבה.

ניתוח הסיפור: בסיפורו של הנבדק אזכור של פרטיים שוליים למדי, כמו למשל העובדה שבדרך הביתה לא עצר בתמרור עצור. זאת, בנוסף על ריבוי סימני הקריאה מעלה שאלה בדבר המידה בה הנבדק לקח את המשימה ברצינות. ייתכן שמדובר בסיפור ש"הולבש" על הציור באופן מאולץ, וההיצמדות לפרטים השוליים שבציור מעידה על חרדה מפני חשיפה. על אף הניסיונות להציג סיפור פשטני המתמקד באלמנטים שוליים, נראה כי בסופו של דבר, הדמות בסיפור בודדה – ייתכן והנבדק חש כי על אף הבית המרווח ובריכת השחייה, כמטאפורה לממד הגשמי, החוויה של הנבדק היא של בדידות.