שאלת השלמת משפטים לדוגמה
שאלות השלמת משפטים נפוצות למדי במבחנים פסיכוטכניים ומומלץ להכיר מראש את המבנה שלהן ודרכי הפתרון המומלצים. ראשית, נכיר את מבנה השאלה ע"י התבוננות בדוגמה הבאה:
לאחר שלמדתי כל השבוע, הייתי משוכנע שהציון שלי יהיה ______. אולם, ______, קיבלתי ציון ______. על אף שהייתי ______ מאוד מהציון, החלטתי לא להיבחן שוב.
(1) נמוך / כפי שציפיתי / די גבוה / מאוכזב
(2) גבוה / להפתעתי הרבה / גבוה מאוד / מרוצה
(3) נמוך / כפי שציפיתי / נמוך / מרוצה
(4) גבוה / להפתעתי הרבה / נמוך מאוד / מאוכזב
שאלת השלמת משפטים מורכבת ממשפט נתון שחלקים ממנו חסרים, ובמקומם מופיעים קווים (לרוב מדובר בארבעה חלקים חסרים). בכל אחת מהתשובות, מופיעות אפשרויות להשלמת החלקים החסרים במשפט, כאשר ביניהן מופיעים קווים אלכסונים ( / ). האפשרות הראשונה מיועדת לקו הראשון במשפט הנתון, השנייה לקו השני וכן הלאה. על הנבחן לבחור את התשובה הנכונה ביותר מתוך ארבע תשובות אפשרויות. התשובה הנכונה ביותר היא זו שבה סדר המילים יוצר משפט קוהרנטי בעל היגיון פנימי.
פתרון שאלה לדוגמה:
תשובה (1) - אם הייתי משוכנע שהציון שלי יהיה נמוך, לא הגיוני להגיד שציפיתי לקבל ציון גבוה. התשובה אינה נכונה.
תשובה (2) - אם ציפיתי שהציון שלי יהיה גבוה, לא הגיוני שהופתעתי כשקיבלתי ציון גבוה. התשובה נפסלת.
תשובה (3) - המילה "אולם" אינה מתאימה, מפני שהיא מעידה על ניגוד, ואין ניגוד בין זה שהייתי משוכנע שהציון יהיה נמוך, לבין זה שהוא אכן היה נמוך.
תשובה (4) - לאחר שלמדתי כל השבוע, ציפיתי שהציון שלי יהיה גבוה, אבל להפתעתי הרבה הוא היה נמוך. למרות שהייתי מאוכזב מהציון, החלטתי לא להיבחן שוב. המשפט הזה הגיוני ולכן זו התשובה הנכונה.
התשובה הנכונה היא (4).
מילות קישור
מילות קישור נועדו לחבר בין חלקי המשפט. ישנם סוגים שונים של קשרים לוגיים בין חלקי משפט, ועבור כל אחד מהם ישנן מספר מילים מתאימות. ברוב שאלות השלמת המשפטים, המפתח לפתרון טמון בהבנת הקשרים הלוגיים בין חלקי המשפט. המשפט ההיגיוני, בו מופיעות מילות הקישור בהתאם להקשר ובמיקום הנכון, הוא התשובה הנכונה. לכן, חשוב מאוד להכיר את מילות הקישור השונות ואת הקשר שהן מייצגות. חשוב לזכור: מילות הקישור יכולות להופיע הן כהשלמה עבור הקווים הריקים, והן בגוף השאלה, כ"קריאת כיוון" להמשך המשפט שאמור לבוא.
לרשותכם טבלת מילות קישור נפוצות:
סוג הקשר |
מתי משתמשים |
דוגמאות למילות קישור |
תוספת |
כאשר חלקו האחד של המשפט מחזק ומוסיף על חלקו האחר |
בנוסף, כמו כן, וכן, וגם, יתר על כן, יתרה מזאת, ואף, זאת ועוד, לא כל שכן, לא רק... אלא גם... |
ניגוד |
כאשר החלק האחד של המשפט מנוגד במשמעותו לחלק האחר |
אבל, אולם, אך, ברם, מאידך גיסא, מנגד, לא... אלא, ואילו, בניגוד ל.., בעוד ש..., בו בזמן ש..., בשונה מ..., לעומת זאת, לא... כי אם..., גם אם מילים אלו יופיעו כאשר חלקו האחד של המשפט סותר ציפיות שמעורר חלקו האחר: למרות זאת, עם זאת, על אף, אף על פי ש..., אף ש..., אמנם... אך... |
השוואה |
כאשר החלק האחד של המשפט דומה לחלק האחר של המשפט |
בדומה ל..., כמו, כפי ש..., כשם ש... |
סיבה |
כאשר חלקו האחד של המשפט מסביר מדוע חלקו האחר קרה |
כי, בגלל, בשל, שכן, עקב, הואיל ו..., היות ש..., כי, מאחר ש..., מכיוון ש..., מפני ש..., משום ש..., על שום ש..., מחמת ה..., בגין ה..., בגין ה..., בעטיו של |
תוצאה |
כאשר חלקו האחד של המשפט עוסק בתוצאה שהתרחשה בעקבות חלקו האחר |
בעקבות זאת, עקב כך, כתוצאה מכך, אי לכך, כך ש..., לכן, לפיכך, מתוך כך, מכאן ש..., מכאן נובע ש... |
תכלית |
כאשר חלקו האחד של המשפט מסביר את מטרת החלק האחר |
כדי ש..., בשביל, לשם, במטרה ש..., במגמה ל..., למען, על מנת ש..., כדי ש... כשהמטרה היא למנוע:כדי שלא, פן, שמא |
תנאי |
כאשר חלקו האחד של המשפט מותנה בקיום חלקו האחר, או מסביר איזה תנאי לא קרה ולכן לא התרחש חלקו האח |
אם, במקרה ש..., בתנאי ש..., אילו, לו, אילולא, לולא |
ביאור |
כאשר חלקו האחד של המשפט מבהיר ומבאר את חלקו השני |
כלומר, זאת אומרת, דהיינו |
הדגמה |
כאשר חלקו האחד של המשפט מדגים וממחיש את חלקו האחר |
למשל, לדוגמה, כגון, כך |
כיצד לפתור שאלות השלמת משפטים?
ישנן מספר שיטות מומלצות לפתירת שאלות השלמת משפטים. ראשית, הדרך הנכונה ביותר היא לקרוא את המשפט הנתון, תוך הצבת אחת התשובות. כך נוכל להבין על מה מדבר המשפט, לזהות את חלקי המשפט השונים ולנסות להבין מה אמור להיות הקשר בין חלקי המשפט. מאחר שיש רק תשובה אחת נכונה, ברגע שנמצא אותה, נוכל לעבור לשאלה הבאה. יחד עם זאת, לעתים אין ברירה אלא להציב את כל ארבע התשובות.
שיטה זו ניתן לייעל באמצעות הצבת זוגות תשובות או תשובות דומות. כלומר, אם ישנן שתי תשובות (או יותר) שמתחילות באותה מילה, ננסה להשלים איתן את המשפט אחת אחרי השנייה ולא לפי סדר הופעת התשובות. למשל, אם תשובה (1) ותשובה (3) מתחילות באותו אופן אז לאחר שנשלים עם תשובה (1) נעבור לבדוק את תשובה (3). היתרון הוא מיעוט הקפיצות הלוגיות שעלינו לבצע בראשנו בזמן הפתרון. כך אנחנו חוסכים זמן ומאמץ.
פתרון שאלה לדוגמה ע"י הצבת תשובות:
______ לתוצאות המחקר שפורסמו בעיתון "המדען", אשר קבע כי בעלי חיים שנולדו בשבי ______ מבעלי חיים שנולדו בטבע, מוש השור, אשר נולד לפני שנים רבות ______, מדוכא הרבה יותר מאשר בוש השור, שנולד ______.
(1) בניגוד / מאושרים פחות / בגן החיות / בטבע, ושם חי את כל חייו
(2) בניגוד / מאושרים יותר / בטבע הפתוח / בשבי, וחי בשבי כל ימי חייו
(3) בהתאם / מאושרים פחות / בגן החיות, ומעולם לא היה בטבע הפתוח / בטבע
(4) בניגוד / מדוכאים יותר / בגן החיות / בטבע הפתוח
דרך הפתרון:
מאחר שתשובה (3) יוצאת דופן בהשלמה הראשונה, נתחיל מבדיקת התשובות האחרות.
תשובה (1) - המחקר קבע שבעלי חיים שנולדו בשבי מאושרים פחות מבעלי חיים שנולדו בטבע. תמצות – בשבי מדכא, בטבע כיף חיים. מוש השור, שנולד בגן החיות, כלומר בשבי, מדוכא יותר (מאושר פחות) מבוש שנולד בטבע. תמצות – בשבי מדכא, בטבע כיף חיים. זה תואם את תוצאות המחקר ולא נוגד אותן. התשובה אינה נכונה.
תשובה (2) - המחקר קבע שבעלי חיים שנולדו בשבי מאושרים יותר מבעלי חיים שנולדו בטבע. תמצות – בשבי כיף, בטבע מדכא. המשפט שוב מתחיל במילה "בניגוד" לכן חלקו השני של המשפט צריך לסתור את תוצאות המחקר. אולם, בחלקו השני של המשפט נאמר שמוש שנולד בטבע אכן מדוכא יותר מבוש שנולד בשבי. אין ניגוד בין חלקי המשפט והתשובה הזו איננה נכונה.
תשובה (4) - המחקר קבע שבעלי חיים שנולדו בשבי יותר מדוכאים מבעלי חיים שנולדו בטבע. תמצות – בשבי מדכא, בטבע כיף. ואכן, מוש שנולד בגן החיות מדוכא יותר מבוש שנולד בטבע. אין ניגוד בין חלקי המשפט.
התשובה הנכונה היא (3), ואם אנחנו בטוחים בפסילת התשובות האחרות, אין צורך לבדוק אותה. תשובה (3) - המחקר קבע שבעלי חיים שנולדו בשבי מאושרים פחות מאלה שנולדו בטבע (בשבי מדכא, בטבע כיף), ואכן, מוש שנולד בגן החיות, מדוכא יותר מבוש בנולד בטבע. זו התשובה הנכונה.
התשובה הנכונה היא (3).
זו דוגמה למקרה בו התשובה הנכונה היא דווקא יוצאת הדופן.
פתירה ע"י מיפוי המשפט
שאלות השלמת משפטים ניתן לפתור ללא קריאה חוזרת של המשפט תוך הצבת התשובות. ניתן לקרוא את המשפט פעם אחת ולהבין את הקשרים הלוגיים שבו ואז לקרוא את התשובות ברצף, שאלה לדוגמה:
בבקרים נוהג דני ______, אך אין זה המקרה בבוקרו של יום זה. מכיוון שהיום ______, הוא ויתר על ______, ובמקום זאת ______.
(1) לצאת עם כלבו לטיול / הוא ממהר להגיע לעבודה / שתיית קפה / יצא עם חומי כלבו לטיול קצר
(2) להתקלח לפני צאתו לעבודה / הוא נוסע לים / יום העבודה שלו / העדיף להתקלח ולנסוע לים
(3) לשתות קפה ולקרוא עיתון / הוא ניצב בפני ראיון עבודה מלחיץ / קריאת העיתון / העדיף לחשוב על תשובות אותן יענה בראיון
(4) לצאת מוקדם לעבודה / הוא חושש מכעסו של המנהל שלו / שתיית קפה / יצא מוקדם לעבודה
פתרון ע"י מיפוי המשפט:
כאשר אנו קוראים את המשפט, אנו נתקלים במילות קישור שונות. המילה "אך" מלמדת אותנו שיש ניגוד בין שני חלקי המשפט - בחלקו הראשון של המשפט מתואר שדני נוהג לעשות משהו בבקרים, ובחלקו השני של המשפט מתואר משהו המנוגד לאותו דבר שדני עושה בבקרים.
תשובה (1) - נקרא את המשפט עם ההשלמה הראשונה: "בבקרים נוהג דני לצאת עם כלבו לטיול, אך אין זה המקרה בבוקרו של יום זה."
ניתן להבין שדני נוהג לעשות משהו בכל בוקר, אך לפי פתיחת המשפט אנו מבינים שהבוקר הוא לא עשה אותו מסיבה כלשהי. מיד אחר כך מופיעה הסיבה לכך שדני חרג ממנהגו. כמו במקרה זה, לעתים, יש חלקים במשפט שאינם חשובים להיגיון הפנימי שבו. במקרה זה - הסיבה שדני שינה את מנהגו איננה קריטית לפתרון השאלה. נמשיך ונקרא: "מכיוון שהיום הוא ממהר להגיע לעבודה , הוא ויתר על שתיית הקפה,ובמקום זאת יצא עם חומי כלבו לטיול קצר". אין ניגוד בין חלקי המשפט כפי שהיה אמור להיות עקב השימוש במילה "אך". דני יצא עם כלבו בבוקרו של יום זה, כמו בכל בוקר.
ישנן שאלות, כמו במקרה זה, אותן ניתן לפתור לאחר הקריאה הראשונה בלי לקרוא את המשפט שוב ושוב. לאחר שקראנו את כל המשפט והבנו את הקשרים הלוגיים שבו, נעבור על התשובות אחת אחת. נזכור שההשלמה השנייה – הסיבה שדני חורג ממנהגו - איננה קריטית לפתרון.
תשובה (2) - דני נוהג להתקלח כל בוקר וגם היום העדיף להתקלח - שוב אין בתשובה ניגוד בין מה שדני עושה כל בוקר לבין מה שהוא עשה בבוקר זה.
תשובה (3) -בכל בוקר דני נוהג לשתות קפה ולקרוא עיתון, אך מכיוון שהבוקר הוא ניצב בפני ריאיון עבודה מלחיץ, הוא ויתר על קריאת העיתון והעדיף לחשוב על הריאיון שלו. הדבר אכן מציין ניגוד, המשפט הגיוני מבחינת הקשרים שבו, ולכן זו התשובה הנכונה.
התשובה הנכונה היא (3).
פתירה במאונך
שיטה נוספת לפתירת שאלות השלמת משפטים היא פתירה במאונך. שיטה זו אינה קלה ולעתים נוטה להיות מסובכת, אך בכוחה לקצר את זמן פתירת השאלה באופן משמעותי. בשיטה זו קוראים את כל התשובות במקביל, השלמה אחת כל פעם, ופוסלים תשובות המכילות השלמות שגויות, לדוגמה:
______ רבים ______ החוק החדש, גם חגית דוגלת ב______, אך בכל זאת היא ______.
(1) בדומה ל- / מתומכי / ביטול החוק / לא הפגינה בעדו
(2) בשונה מ- / ממתנגדי / שימור החוק / לא הפגינה כנגדו
(3) בדומה ל- / ממתנגדי / ביטול החוק / לא הפגינה כנגדו
(4) בשונה מ- / מתומכי / שימור החוק / לא הפגינה בעדו
פתרון:
נתחיל לפתור את התרגיל במאונך - כל השלמה בנפרד. כלומר, נבדוק עבור הקו הראשון איזו מן המילים הראשונות בכל תשובה יכולות להתאים. בהשלמה הראשונה, אנו עדיין לא מכירים את המשך המשפט ולא נוכל לפסול תשובות. לכן אנו ממשיכים להשלמה השנייה. מיד לאחריה מופיעה המילה "גם", המרמזת על כך שלחגית אמורה להיות דעה דומה לאותם אנשים עליהם מדובר בחלקו הראשון של המשפט, ולכן תשובות (2) ו-(4), המתחילות ב"בשונה מ", נפסלות מיד. כעת נמשיך להשלמה השלישית. בתשובה (1) נאמר שחגית תומכת בביטול החוק, בדומה לתומכי החוק, ולכן המשפט נפסל, שכן אין זה הגיוני שתומכי החוק יתמכו בביטולו. מכאן, תשובה (3) היא התשובה הנכונה – בדומה למתנגדי החוק, גם גלית דוגלת בביטולו ובחקיקה מחדש.
התשובה הנכונה היא (3).
סיכום
סיכום שיטות עבודה:
סיווג מילות הקישור – חלק השלמת המשפטים בבחינה בודק את היכולת לבדיקת קשרים לוגיים בין חלקי המשפט השונים. שליטה במילות הקישור הכרחית להצלחה.
עבודה בזוגות – אם התשובות מחולקות לזוגות של ההשלמה הראשונה, נעבוד לפי הזוגות. אם יש 3 דומות ואחת שונה, נבדוק את הדומות קודם.
מיפוי המשפט – לאחר הצבת התשובה הראשונה במשפט, נמפה את חלקיו השונים ונעמוד על טיב הקשר ביניהם.
פתרון במאונך – אם ניתן, עבודה במקביל על מספר תשובות חוסכת זמן. השימוש בשיטה זו נדיר.
דגשים:
1. כתלות בזמן, נחליט האם לסמן תשובה נכונה ולהמשיך הלאה או האם להרוויח תחושת ביטחון ולוודא שהתשובות האחרות שגויות.
2. תשובה שאינה שומרת על רצף הגיוני ועל עקביות, נפסלת!
3. נתמצת שלילה כפולה או מרובה למשפט קצר שקל להבין את כיוונו (חיובי או שלילי).לדוגמה: לא ביטל = קיים, חזר בו מהחלטתו לסגת = עשה.